הסיפור המלא

משרדנו השלים לאחרונה תיק משמעותי של רשלנות רפואית, שהסתיים בפיצוי ניכר ללקוחנו מר ו.מ., לאחר שגידול טרום סרטני שלו לא טופל כראוי ולא נערך אחריו מעקב מתאים, דבר שהוביל להתפתחות מחלה סרטנית מפושטת עם השלכות הרסניות על חייו.

רקע המקרה

מר ו.מ., הומוסקסואל מוצהר כבן 40, פנה לכירורג בכיר בעל שם לטיפול בנגעים עוריים שהופיעו בסמוך לאזור הישבן. הרופא ביצע כריתה של הנגעים ושלח אותם לבדיקה פתולוגית.

הכשל המשמעותי: למרות שהתשובה הפתולוגית הצביעה במפורש על נגעים טרום סרטניים המחייבים מעקב הדוק, המשך טיפול רפואי והרחבת שולי הכריתה – הרופא לא העביר למטופל מידע זה ולא הנחה אותו בדבר הצורך החיוני במעקב. חמור מכך, ברשומה הרפואית לא תועד כל הסבר שניתן למטופל אודות משמעות הממצאים הפתולוגיים והצורך במעקב.

התפתחות הטרגית

רק בחלוף שנתיים וחצי, כאשר מר ו.מ. חזר לרופא עקב הופעת נפיחות באזור, התגלתה התמונה המלאה והקשה: מה שהרופא אבחן תחילה כ"קונדילומות חוזרות" התברר כהתפתחות של סרטן קשקשי אלים שכבר שלח גרורות למספר אברים בגופו.

מאותו רגע, חייו של מר ו.מ. הפכו למסכת טיפולים קשה ומתמשכת. הטיפולים הקרינתיים והכימותרפיים גרמו לנזקים משניים חמורים, ובהם נמק איסכמי ושברים במפרקי הירכיים, שהצריכו ניתוחים מורכבים להחלפת מפרקי הירך.

ההיבט המשפטי: חשיבות התיעוד הרפואי

במהלך ההליך המשפטי, טען הרופא כי הסביר למטופל את משמעות הממצאים והצורך במעקב, אולם טענה זו לא נתמכה בתיעוד כלשהו ברשומה הרפואית.

כאן המקום להדגיש: העדר תיעוד ברשומה הרפואית מהווה ראיה משמעותית לאי-מתן הסבר ואי-קבלת הסכמה מדעת מהמטופל. בפסיקה הישראלית נקבע לא אחת כי "מה שלא נרשם – כאילו לא נעשה", וכי הרשומה הרפואית מהווה ראיה מכרעת באשר לטיפול שניתן ולמידע שהועבר למטופל.

בהקשר זה, בית המשפט העליון קבע בפסיקותיו כי על הרופא מוטלת חובה משפטית לתעד את ההסברים שניתנו למטופל, וכי הפרת חובה זו עשויה להקים חזקה ראייתית נגד הרופא והמוסד הרפואי.

הנזק והפיצוי

כתוצאה מהרשלנות הרפואית, מר ו.מ. איבד את כושר עבודתו לחלוטין והוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כבעל נכות בשיעור 100%. הוא מקבל קצבה חודשית מהביטוח הלאומי בסך של כ-6,000 ₪, ובנוסף קצבת אובדן כושר עבודה מחברת ביטוח בסך 4,700 ₪ בחודש.

בתום הליך גישור מורכב שניהלנו בשנת 2024, הושג עבור מר ו.מ. פיצוי חד-פעמי בסך 2.6 מיליון ₪, וזאת בנוסף לקצבאות השוטפות המוערכות במיליוני שקלים לאורך חייו.

לקחים ומסקנות למטופלים ולמערכת הרפואית

תיק זה מדגיש מספר עקרונות חשובים:

1. חשיבות התיעוד הרפואי: הרשומה הרפואית היא מסמך משפטי לכל דבר ועניין. העדר תיעוד של מידע שנמסר למטופל עלול להתפרש כאי-מסירת המידע.
2. חובת היידוע: חובתו של רופא אינה מסתיימת בביצוע פרוצדורה רפואית, אלא כוללת גם מתן הסבר מלא על תוצאותיה והנחיות להמשך טיפול ומעקב.
3. פענוח ממצאים פתולוגיים: על הרופא המטפל מוטלת אחריות לבחון בעיון את תוצאות הבדיקות הפתולוגיות ולהבטיח שהמטופל מבין את משמעותן ואת הפעולות הנדרשות בעקבותיהן.
4. למטופלים: דרשו לקבל הסבר מלא על תוצאות כל בדיקה, במיוחד בדיקות פתולוגיות. אל תהססו לשאול שאלות ולבקש המלצות כתובות להמשך טיפול.

תיק זה ממחיש את חשיבות הייצוג המשפטי המקצועי במקרים של רשלנות רפואית, המאפשר למטופלים שנפגעו לקבל פיצוי הולם על הנזקים שנגרמו להם.