הסיפור המלא

רקע המקרה

גב' א.ס., אישה כבת 58 שעובדת בתפקיד ייצוגי בו מראה פניה מהווה "כרטיס ביקור" משמעותי, פנתה לרופאה מנתחת לביצוע פרוצדורה אסתטית לשיפור מראה הסנטר שלה. הפרוצדורה הוצגה בפניה כהליך חדשני ולא כירורגי, הכולל שאיבת שומן והסרת עודפי עור מאזור הצוואר, עם הבטחות להחלמה מהירה וסיכויי הצלחה גבוהים.

ההבטחות וההטעיה

הרופאה הציגה בפני גב' א.ס. מצג שווא לפיו מדובר בפרוצדורה פשוטה, בטוחה, עם סיכויי הצלחה גבוהים במיוחד ותקופת החלמה קצרה מאוד. ההבטחות כללו שיפור משמעותי במראה הסנטר והצוואר ללא צלקות נראות לעין וללא סיכונים משמעותיים.

גב' א.ס., בהסתמך על הבטחות אלו, החליטה לעבור את הטיפול האסתטי, בתקווה שישפר את ביטחונה העצמי ואת הופעתה המקצועית.

מהות הכשל הרפואי

הפרוצדורה בוצעה באופן רשלני ולקוי:

1. ביצוע טכני לקוי: הרופאה, שהתברר בדיעבד כי חסרת ניסיון מספק בטכניקה החדשנית, לא ביצעה את הפרוצדורה בהתאם לסטנדרטים המקובלים.
2. היעדר מעקב הולם: לאחר הפרוצדורה, לא בוצע מעקב ראוי אחר התפתחות זיהום באזור המטופל.
3. תגובה לא מספקת לסיבוכים: כאשר החלו להופיע סימני זיהום ונמק, לא ניתן טיפול מהיר ומתאים.

כתוצאה מהרשלנות, גב' א.ס. סבלה מהתפתחות זיהום ונמק באזור המטופל, שגרמו לעיוותים בצווארה, צלקות מכוערות וחוסר פרופורציה בין האזור המנותח ליתר הצוואר.

ההשלכות האישיות והמקצועיות

הנזק האסתטי השפיע באופן חמור על חייה האישיים והמקצועיים של גב' א.ס.:

• בתפקידה הייצוגי, מראה פניה היה "כרטיס הביקור" שלה, והפגיעה האסתטית פגעה משמעותית בביטחונה המקצועי.
• היא נאלצה להתמודד עם מבוכה ואי-נוחות בפגישות עם לקוחות וקולגות.
• המראה הלא-אסתטי של צווארה הצריך כיסוי מתמיד באמצעות צעיפים ובגדים מסוימים.
• התהליך גרם לה לדחות הזדמנויות מקצועיות שדרשו הופעה ציבורית.

ההליך המשפטי והאתגרים

תביעת הרשלנות הרפואית הוגשה בתמיכת חוות דעת מומחה בכירורגיה פלסטית, שקבעה בבירור את רשלנותה של הרופאה המנתחת.

מטעם הנתבעת הוגשה חוות דעת הטוענת כי לא הייתה רשלנות וכי הנזקים המינוריים הם טבעיים ואינהרנטיים לפרוצדורה שבוצעה. נטען שהתוצאה אינה חריגה ושגב' א.ס. קיבלה הסבר מלא על הסיכונים.

אתגר משמעותי התעורר כאשר המומחה הרפואי מטעם התובעת חלה באופן שמנע ממנו להופיע בבית המשפט ולהיחקר על חוות דעתו. במקום להגיש חוות דעת חדשה – תהליך שהיה מאריך את ההליכים ומגדיל את העלויות – ננקט פתרון יצירתי: הוגשה בקשה למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט.

למרות התנגדות הנתבעת, בית המשפט קיבל את הבקשה ומינה מומחה אובייקטיבי, שלאחר בחינת המקרה קבע כי הטיפול אכן היה רשלני וכתוצאה ממנו נגרמה לתובעת נכות אסתטית בשיעור 10% לצמיתות.

תוצאת ההליך

לאחר הגשת תחשיב נזק מתוקן והצעת בית המשפט, אליה הסכימה התובעת אך הנתבעת התנגדה, התיק המשיך לשלב הגשת הראיות. בסופו של דבר, קיבלה הנתבעת את הצעת בית המשפט בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, וניתן פסק דין שפיצה את גב' א.ס. בסך 160,000 ₪.

לקחים ומסקנות

מקרה זה מדגיש מספר לקחים חשובים:

1. חשיבות דרישת מידע מלא: לפני ביצוע פרוצדורות אסתטיות, יש לדרוש מידע מלא על הסיכונים, תהליך ההחלמה וסיכויי ההצלחה האמיתיים.
2. בדיקת הניסיון והמוניטין: חשוב לוודא שהרופא המטפל הוא בעל ניסיון מוכח בפרוצדורה הספציפית, במיוחד כשמדובר בטכניקות חדשניות.
3. היעזרות במומחים משפטיים: במקרים של חשד לרשלנות רפואית, פנייה מוקדמת לעורך דין המתמחה בתחום יכולה לשפר משמעותית את הסיכויים לקבלת פיצוי הולם.
4. פתרונות יצירתיים בניהול ההליך: גמישות וחשיבה יצירתית, כמו הבקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט במקום הגשת חוות דעת חדשה, יכולות לחסוך זמן וכסף ולהביא לתוצאה מיטבית.
5. חשיבות הנזק האסתטי: בית המשפט הכיר בהשפעה המשמעותית של נזק אסתטי על חיי היומיום והקריירה, במיוחד בתפקידים ייצוגיים.

המקרה של גב' א.ס. מזכיר לנו כי גם פרוצדורות המוצגות כ"פשוטות" וחדשניות עלולות להיות כרוכות בסיכונים, וכי חשוב לבחור בקפידה את הרופא המטפל ולוודא שניתן מידע מלא ומהימן לפני קבלת החלטה.

תגיות: רשלנות רפואית, כירורגיה פלסטית, ניתוח קוסמטי, נזק אסתטי, טיפול בסנטר וצוואר, מינוי מומחה מטעם בית המשפט, סודיות רפואית