הסיפור המלא
משרדנו השלים לאחרונה תיק מורכב של הולדה בעוולה, שעסק באי-אבחון מום מולד משמעותי – שפה וחיך שסועים – במהלך סקירות מערכות שגרתיות בהריון. המקרה מדגיש את החשיבות של דיוק באבחון ובפענוח בדיקות דימות במהלך ההריון, ואת זכותם של הורים לקבל מידע מלא לצורך קבלת החלטות מושכלות.
מאחורי הסקירה ה"תקינה"
משפחת פ. ציפתה בהתרגשות להולדת תינוקם. במהלך ההריון, כהורים אחראיים, הקפידה האם לבצע את כל הבדיקות הנדרשות, כולל סקירות מערכות עוקבות בשלבים שונים של ההריון. בשתי הסקירות הללו, נמסר להורים המתוחים כי "השפתיים נצפו תקינות" וכי לא נמצאו ממצאים חריגים.
בהסתמך על מידע זה, המשיכו ההורים בהריון ובהכנות לקראת לידת תינוק בריא. אולם, המציאות שפגשה אותם בחדר הלידה הייתה שונה לחלוטין מהציפיות שבנו על סמך הסקירות שעברו.
ההפתעה הקשה בלידה
מיד לאחר הלידה, התברר כי התינוק נולד עם מום מולד משמעותי – שפה וחיך שסועים בילטרליים (דו-צדדיים). מום זה, המוכר רפואית כ-"שסע שפה וחיך", הוא מום מבני מולד הניתן לזיהוי בבירור בסקירות מערכות המבוצעות במהלך ההריון.
במקום השמחה והאושר שציפו להם, מצאו עצמם ההורים בהלם ובמצוקה, מתמודדים עם אתגר רפואי בלתי צפוי שדרש התערבות מיידית ותכנית טיפול ארוכת טווח.
ההשלכות הרפואיות והרגשיות
שפה וחיך שסועים אינם רק בעיה אסתטית – הם מהווים אתגר תפקודי משמעותי, במיוחד בכל הנוגע להאכלה, לדיבור ולהתפתחות דנטלית תקינה. התינוק נזקק מיד לאחר הלידה לפלטה מיוחדת לחיך, ובהמשך לסדרה ארוכה של ניתוחים מורכבים לתיקון השפה והחיך.
התמודדות המשפחה כללה:
- קשיים משמעותיים בהאכלת התינוק בחודשים הראשונים לחייו
- מסכת טיפולים מורכבת ויקרה, כולל ניתוחים חוזרים
- צורך בליווי רב-תחומי על ידי צוות הכולל כירורגים פלסטיים, רופאי אף-אוזן-גרון, קלינאי תקשורת, אורתודנטים ועוד
- התמודדות עם השלכות רגשיות וחברתיות הן עבור הילד והן עבור המשפחה כולה
המאבק המשפטי: הוכחת הרשלנות באבחון
משפחת פ. פנתה למשרדנו לבירור האפשרות להגיש תביעת רשלנות רפואית. לאחר בחינה מעמיקה של התיק והמסמכים הרפואיים, הגשנו תביעת "הולדה בעוולה", שבמרכזה הטענה כי אי-זיהוי המום בסקירות המערכות היווה רשלנות רפואית חמורה.
הטענה המרכזית בתביעה הייתה שאילו המום המולד היה מאובחן כראוי באחת מסקירות המערכות שבוצעו במהלך ההריון, הייתה האם יכולה לקבל החלטה מושכלת האם להמשיך בהריון. חשוב לציין כי האם הייתה במעמד של אם חד-הורית, ובתביעה הדגשנו כי נוכח מצבה הסוציו-אקונומי והעובדה שהיא נדרשת לגדל את הילד לבדה, קיימת סבירות גבוהה שלא הייתה מסכימה ללדת ילד עם מום מולד משמעותי הדורש טיפולים מורכבים וארוכי טווח.
אחת הנקודות המשמעותיות במקרה זה הייתה העובדה שהרופאים ציינו במפורש כי "השפתיים נצפו תקינות" – אמירה פוזיטיבית שיצרה ציפייה ספציפית אצל האם, בניגוד לעובדות כפי שהתבררו לאחר הלידה.
ההליך המשפטי והגישור
לאחר הגשת כתב התביעה, התבסס ההליך המשפטי על חוות הדעת המקצועיות שהוגשו על ידי הצדדים. חוות הדעת מטעם התובעים הדגישה באופן חד-משמעי כי שסע שפה דו-צדדי, כפי שהיה במקרה זה, הוא ממצא שניתן וצריך היה לאבחן במהלך סקירות המערכות שבוצעו, ואי-אבחונו מהווה סטייה מסטנדרט הטיפול המקובל.
בהמשך, הופנה התיק להליך גישור, שבו הושג הסדר פשרה בסכום משמעותי של 1,400,000 ₪. חשוב לציין כי פיצוי זה ניתן בנוסף לקצבה שמקבלת האם מהמוסד לביטוח לאומי, ומהווה הכרה משמעותית בנזק שנגרם למשפחה עקב הרשלנות הרפואית.
לקחים ותובנות
מקרה זה מדגיש מספר לקחים חשובים:
- חשיבות הדיוק בפענוח סקירות הריון – במיוחד כאשר מדובר באיברים שניתן לראותם בבירור כמו פני העובר
- היזהרו מאמירות פוזיטיביות בפענוח – הרופאים לא הסתפקו באי-אזכור ממצאים חריגים, אלא ציינו במפורש שהשפתיים תקינות, מה שהגביר את אחריותם
- זכותם של הורים למידע מלא לצורך קבלת החלטות – הפסיקה בישראל מכירה בזכות ההורים לקבל מידע מלא על מצבו של העובר, לצורך קבלת החלטות מושכלות
- חשיבות ההתייעצות המשפטית המוקדמת – במקרים של חשד לרשלנות באבחון מומים מולדים
סיכום
אף שהפיצוי הכספי המשמעותי שהושג אינו יכול להשיב את הסבל והקשיים שעברה המשפחה, הוא מאפשר לה לספק לילד את הטיפול המיטבי האפשרי, כולל ניתוחים פלסטיים, טיפולים אורתודנטיים וטיפולי דיבור שיידרשו לאורך שנות התפתחותו.
משרדנו מאחל לילד ולמשפחה הצלחה רבה בהמשך דרכם, ומקווה כי המודעות שהתעוררה בעקבות מקרה זה תוביל לשיפור בסטנדרטים של פענוח סקירות הריון ולמניעת מקרים דומים בעתיד.