אשה כבת 50 נבדקה בבית החולים בשל כאבים ברגל. בית החולים לא אבחן כמתחייב ולא טיפל כנדרש ב- DVT (קריש דם) ברגלה של התובעת. כתוצאה מרשלנות זו, התובעת שוחררה מבית החולים ללא הטיפול המתחייב והנדרש במצבה, ולנוכח זאת, חמישה ימים לאחר השחרור לקתה בתסחיף ריאתי חמור, אשר הביא אותה לסכנת חיים ממשית ולאשפוז דחוף ביחידה לטיפול נמרץ.
הצלחנו להוכיח כי לא זו בלבד שברשלנותו גרם בית החולים לכך שהתובעת הגיעה לסכנת חיים, אלא שכפועל יוצא מכך נגרמו לתובעת נזקים נוספים ובלתי הפיכים - התובעת סובלת כיום מקוצר נשימה במאמץ קל ונוטלת באופן קבוע טיפול נוגד קרישה בעטיו סבלה מדימומים לדניים משמעותיים ונאלצה לעבור בגיל 40 כריתת רחם. נוכח מגבלותיה התובעת פוטרה מעבודתה, איבדה את כושר עבודתה ומצבה הבריאותי והנפשי הינו קשה.
התיק הסתיים בפשרה בסכום של 1,500,000 ₪.
גברת בשנות הארבעים לחייה פנתה לרופא עיניים בשל תלונות על דלקת בעין לאחר שביקרה בבריכה. הרופא המטפל כמו גם רופאים אחרים היו משוכנעים כי מדובר על זיהום מסוג הרפס. הרופא לא חשד ולא הפנה את המטופלת לבדיקות נוספות ולא אובחן כי היא סובלת מזיהום מסוג אחר – וירוס אקנטאמבה. חוסר הטיפול הביא לכך שנגרם למטופלת אובדן ראיה בעין.
קופת חולים לא ביצעה למנוח בדיקת קולונוסקופיה ולא יידעה אותו לגבי הצורך וההמלצה לבצע בדיקה כאמור, זאת למרות שהייתה המלצתה של רופאה גסטרואנטרולוגית בקופ"ח.