הסיפור המלא

משרדנו השלים לאחרונה תיק מורכב של רשלנות רפואית שעסק באיחור חמור באבחון גידול סרטני אלים במוחה של לקוחתנו. המקרה מדגיש את הסכנות של ביטול תלונות מטופלים והדבקת תוויות פסיכולוגיות לתסמינים נוירולוגיים ממשיים, ומציג את חשיבות התעקשות המטופל על זכותו לקבל טיפול רפואי הולם.

מאחורי הכאב: אישה עצמאית ותסמינים מדאיגים

גב' א.ש., אישה דינמית כבת 40, ניהלה עסק מצליח להשכרת חדרים ושירותי עזר לרופאים. חייה המקצועיים היו בשיאם, עד שהחלה לסבול מכאבי ראש שהלכו והחמירו עם הזמן.

התסמינים לא הסתכמו בכאבי ראש בלבד. בהדרגה, החלו להופיע אירועי "ניתוק" – רגעים בהם א.ש. איבדה קשר עם סביבתה – ותחושות מוזרות של ריח שרוף שאיש מלבדה לא הריח. סימנים אלה, המוכרים בספרות הרפואית כתסמינים אופייניים לפעילות אפילפטית או גידול מוחי, היו אמורים להדליק נורות אזהרה אצל הצוות הרפואי.

ההתעלמות השיטתית

למרות חומרת התסמינים והחמרתם ההדרגתית, נתקלה א.ש. ביחס מבטל ומזלזל מצד מערכת הבריאות:

1. רופאת המשפחה התייחסה לתלונותיה בביטול, ורק לאחר פניות חוזרות ונשנות, הסכימה להפנותה לנוירולוג
2. הנוירולוג הגדיל לעשות כשפקפק בתלונותיה וקבע, ללא בדיקות תומכות, כי מקור התסמינים הוא פסיכולוגי. במקום לשלוח את א.ש. לבדיקות הדמיה בסיסיות, הוא רשם לה תרופות נוגדות דיכאון וחרדה
3. המערכת הרפואית המשיכה בקו זה גם כאשר הופיעו אצלה אירועים דמויי פרכוס, והמליצה על העלאת המינון של התרופות הפסיכיאטריות במקום לערוך בירור נוירולוגי מעמיק

התוצאה הייתה מצב בלתי נסבל עבור א.ש. – היא סבלה מתסמינים הולכים ומחמירים, תוך שהמערכת הרפואית ממשיכה לטעון שהבעיה היא "בראש שלה" – אירוניה נוראה, בהתחשב במה שהתגלה בהמשך.

היוזמה שהצילה חיים

נוכח סירוב הרופאים בקופת החולים לאשר לה בדיקת MRI, החליטה א.ש. לקחת את גורלה בידיה. בצעד נחוש ואמיץ, היא טסה על חשבונה לאחת ממדינות הבלקן, שם ביצעה את הבדיקה באופן פרטי.

תוצאות הבדיקה היו מזעזעות אך מאששות את חששותיה: במוחה אותר גידול סרטני אלים שלחץ על רקמת המוח, והוא שגרם לכל התסמינים הנוירולוגיים מהם סבלה. התסמינים שהוגדרו כ"פסיכולוגיים" היו למעשה תוצאה ישירה של הלחץ שהפעיל הגידול על אזורים שונים במוח.

הניתוח הדחוף והישועה המאוחרת

עם תוצאות ה-MRI בידה, חזרה א.ש. מיידית לישראל. הפעם, לנוכח הממצאים הברורים, הוכנסה מיד לחדר ניתוח להסרת הגידול. הניתוח היה מורכב, אך הצליח להציל את חייה.

חייה של א.ש. ניצלו הודות לתושייתה, לעקשנותה ולסירובה לקבל את הטיפול הרשלני שניתן לה. אלמלא יוזמתה האישית, ייתכן שהגידול היה ממשיך לגדול, עם תוצאות הרות אסון.

המאבק המשפטי

משרדנו הגיש עבור א.ש. תביעת רשלנות רפואית כנגד קופת החולים והרופאים המטפלים. התביעה נתמכה בחוות דעת מקצועית של נוירולוג בכיר, שקבע באופן חד-משמעי כי:

1. התסמינים שהציגה א.ש. חייבו בירור נוירולוגי מעמיק, כולל בדיקות הדמיה
2. ההחלטה לטפל בה כבסובלת מבעיה פסיכיאטרית, ללא שלילת בעיה אורגנית, היוותה סטייה מהסטנדרט הרפואי המקובל
3. אילו הייתה מבוצעת בדיקת MRI במועד, הגידול היה מאותר בשלב מוקדם יותר, מה שהיה מפחית את הסיכונים והסיבוכים הכרוכים בהסרתו

פיצוי והכרה

בסיומו של הליך גישור, הושג עבור א.ש. פיצוי משמעותי בסך 850,000 ₪ בגין הכאב והסבל שנגרם לה. חשוב להדגיש כי פיצוי זה התקבל מעבר לקצבאות הנכות אותן קיבלה א.ש. מהמוסד לביטוח לאומי, ומהווה הכרה משמעותית בטעות הרפואית החמורה ובסבל המיותר שעברה המטופלת עקב האיחור באבחון.

לקחים ותובנות

מקרה זה מדגיש מספר לקחים חיוניים:

1. האזנה למטופל – תלונות חוזרות ונשנות, במיוחד כאלה המחמירות עם הזמן, מחייבות התייחסות רצינית
2. זהירות בתיוג פסיכיאטרי – אבחנות פסיכיאטריות צריכות להיות אבחנות של הדרה (exclusion), לאחר שלילת בעיות אורגניות
3. הזכות לדעת ולהיבדק – על מערכת הבריאות לכבד את זכותו של המטופל לבירור מקיף, ולא להימנע מבדיקות נחוצות מטעמי חיסכון
4. התעקשות על זכויות רפואיות – לעתים, כפי שמדגים מקרה זה, התעקשות המטופל היא שמצילה את חייו

סיכום

סיפורה של א.ש. הוא עדות מטלטלת לחשיבות ההקשבה לתלונות מטופלים ולסכנות הטמונות בתיוג מהיר של תסמינים גופניים כפסיכוסומטיים. הוא גם מדגיש את חשיבות האקטיביות והמעורבות של המטופל בתהליך הרפואי.

משרדנו גאה בכך שהצליח להשיג עבור א.ש. את הפיצוי המגיע לה, אם כי אנו מודעים לכך ששום סכום כספי לא יוכל לפצות באמת על הסבל והחרדה שחוותה בתקופה זו. אנו מאחלים לה החלמה מלאה והמשך חיים בריאים ופוריים.