רשלנות רפואית שיניים – מדריך מקיף לתביעות ופיצויים

רשלנות רפואית בטיפולי שיניים היא למרבה הצער תופעה נפוצה יותר ממה שנהוג לחשוב. למעשה, למעלה ממחצית מתביעות הרשלנות הרפואית בישראל בשנים האחרונות קשורות דווקא לטיפולי שיניים. פגיעות מרשלנות דנטלית אינן רק עניין אסתטי – הן עלולות לגרום לכאבים עזים, קשיי לעיסה ודיבור, הפרעות שינה, דלקות וזיהומים קשים, ואפילו שיתוק עצבי בלסת. במאמר זה נסביר בגישה מקצועית ואמפתית מהי רשלנות רפואית בשיניים וכיצד נבדיל בין סיבוך לגיטימי לבין התרשלות. נסקור סוגי מקרים נפוצים של רשלנות בטיפולי שיניים (שתלים, עקירות, טיפול שורש, הרדמה, יישור שיניים, תותבות ועוד), נפרט את התנאים המשפטיים להגשת תביעה (חובת זהירות, הפרה, נזק וקשר סיבתי), ונתאר את תהליך התביעה – משלב איסוף התיעוד וחוות הדעת ועד המשפט והפשרה. בנוסף, נציג מקרי בוחן מפסקי דין עדכניים, נדון בפיצויים האפשריים (כאב וסבל, נזק אסתטי, אובדן השתכרות, עזרת צד ג', הוצאות רפואיות וכד'), ונענה על שאלות נפוצות. בסיום, תמצאו קריאה לפעולה ברורה לפנייה לעו"ד חזי רובין לקבלת ייעוץ ראשוני ללא התחייבות.

מהי רשלנות רפואית בטיפולי שיניים?

רשלנות רפואית בתחום השיניים מתרחשת כאשר רופא השיניים חורג מרמת הזהירות והמיומנות הסבירה המצופה ממנו, וכתוצאה מכך נגרם למטופל נזק שלא היה נגרם אלמלא אותה סטייה מהסטנדרט. במילים אחרות, החוק מטיל על רופאי שיניים חובת זהירות מוגברת כלפי מטופליהם, בדיוק כפי שמוטלת על כל רופא בתחומי הרפואה השונים. אם רופא השיניים סיפק טיפול ברמה ירודה או שגויה באופן בלתי סביר – למשל אבחון שגוי, ביצוע טיפול לא מיומן, שימוש בציוד או בחומרים בלתי מתאימים, או התעלמות מפרקטיקות רפואיות מקובלות – והוא גרם בכך נזק למטופל, ייתכן שמדובר ברשלנות רפואית המזכה את הנפגע בפיצויים.

סיבוך לגיטימי לעומת התרשלות: חשוב להבין שלא כל תוצאה לא-מיטבית של טיפול שיניים פירושה שהייתה רשלנות. רפואת שיניים, כמו כל טיפול רפואי, טומנת בחובה סיכונים וסיבוכים אפשריים גם כאשר הרופא פועל בזהירות. לעיתים נזק עלול להיגרם למרות טיפול מיומן ותקין – זהו "סיבוך רפואי" מוכר ולא התרשלות. למשל, פגיעה בעצב בלסת כתוצאה מעקירה יכולה לקרות גם כשהרופא נקט בכל אמצעי הזהירות הידועים. לעומת זאת, רשלנות היא מצב שבו הנזק נגרם עקב פעולה או מחדל של הרופא החורגים מסטנדרט ההתנהלות הסביר. למשל, אם רופא השיניים לא ביצע בדיקות חיוניות, השתמש בשיטה שגויה או חומר לא מתאים, או לא התחשב במצב הרפואי של המטופל – וכתוצאה מכך נגרם נזק שניתן היה למנוע – זו התרשלות ולא סתם סיבוך. במקרים גבוליים, רק מומחה רפואי יוכל לקבוע אם תוצאה רעה נבעה מסיכון שהתממש בתום לב או מרשלנות של המטפל.

סוגי רשלנות נפוצים בטיפולי שיניים

תחום רפואת השיניים רחב, ובהתאם יש מגוון מצבים בהם עלולה להתרחש רשלנות. להלן כמה מסוגי הרשלנות השכיחים ביותר בטיפולי שיניים:

• רשלנות בהשתלת שתלים דנטליים: טיפולי שתלים דורשים תכנון קפדני, כולל בדיקות הדמיה (כגון CT) להערכת מבנה הלסת ומיקום עצבי. אי ביצוע בדיקות כנדרש או התקנה רשלנית של שתל במקום לא נכון עלולים לגרום לפגיעה בשורשי שיניים סמוכות, לנזק עצבי בלתי הפיך או לחדירה לחלל הסינוס. למשל, היו מקרים שבהם רופא שיניים לא ביצע CT לפני השתלה ובכך לא זיהה מיקום עצב הלסת – השתל פגע בעצב וגרם לאובדן תחושה קבוע בלסת. גם אי-שמירה על תנאי סטריליות בהשתלה עלולה לגרום לזיהום חמור. במקרים אחרים, רשלנות בשלב הכנה להרמת סינוס (פרוצדורה נלווית להשתלות בלסת עליונה) הובילה לכישלון הטיפול, נשירת השתלים וסיבוכים בסינוסים.

• רשלנות בעקירות שיניים: עקירת שן, בפרט שיני בינה או שיניים מורכבות, היא פרוצדורה כירורגית עדינה. רשלנות יכולה לבוא לידי ביטוי בעקירה אגרסיבית או שגויה הפוגעת ברקמות סמוכות – למשל פגיעה בשן הסמוכה, גרימת שבר בלסת, חדירה לחלל הסינוס בעת עקירת שן עליונה, או פגיעה בעצב המנדיבולרי בלסת תחתונה שגורמת לאיבוד תחושה בשפה ובסנטר. גם אי-מעקב לאחר עקירה (השארת שורש או גוף זר) או חוסר טיפול בזיהום לאחר עקירה עלולים להיחשב כרשלנות. חשוב לציין שאף עקירה מיותרת של שן בריאה יכולה להקים עילה לתביעה, אם יוכח שהרופא פעל בפזיזות וללא התוויה רפואית מתאימה.

• רשלנות בטיפול שורש (Endodontics): טיפול שורש כושל עלול להיגרם מהתרשלות בהרבה צורות – אי אבחון מלא של תעלות השורש, חיטוי לקוי של התעלה, מילוי חסר או עודף של חומר סתימה, או חדירת חומר מחוץ לקצה השורש אל רקמת הלסת. רשלנות נפוצה היא שבירת מכשיר (פוצר) בתעלת השורש והותרתו שם ללא יידוע המטופל, דבר שעלול לגרום לזיהום מתמשך. כמו כן, הזנחת צילום ביקורת לווידוא הצלחת הטיפול או התעלמות מצורך בטיפול חוזר במידה והזיהום ממשיך – כל אלו עלולים להיחשב כהתרשלות. ההבחנה בין סיבוך לרשלנות כאן דורשת חוות דעת אנדודונט מומחה, שכן לעיתים גם טיפול מושקע נכשל בשל גורמים אנטומיים.

• רשלנות בהרדמה ובסדציה דנטלית: טיפולי שיניים רבים נערכים בהרדמה מקומית, ולעיתים בסדציה (טשטוש) או אפילו בהרדמה כללית (למשל בטיפולי שיניים מורכבים בילדים או בחרדת מטופלים). רשלנות בתחום זה יכולה להיות במתן מינון תרופה לא נכון, מעקב לקוי אחר מצב המטופל במהלך ההרדמה, או התעלמות מאלרגיות ורגישויות ידועות. הרדמה לא אפקטיבית דיה – כלומר, התחלת טיפול לפני שהאזור הורדם כהלכה – עלולה לגרום סבל רב ואינה עומדת בסטנדרט המצופה. מאידך, מתן חומרי הרדמה בכמות מופרזת או באופן לא מבוקר עלול לגרום לסיבוכים מסכני חיים. גם רופא מרדים שמסייע בטיפולי שיניים עלול להתרשל, למשל אם אינו משגיח כנדרש על סימני החיים של המטופל. טעויות בהרדמה עשויות להיחשב רשלנות חמורה, במיוחד כשנגרם נזק עצבי (כמו שיתוק עצב הפנים כתוצאה מזריקה שגויה).

• רשלנות בטיפולי אורתודונטיה (יישור שיניים): יישור שיניים (גשר/קוביות) הוא תחום התמחות, אך ישנם רופאי שיניים כלליים המבצעים טיפולי אורתודונטיה ללא ההכשרה המתאימה. רשלנות יכולה להתבטא בתוכנית יישור לקויה הגורמת לנזק במקום לתועלת – למשל הפעלת כוח יתר הגורם לספיגת שורשים, אי-הדבקת קיבוע (Retention) לאחר הסרת הגשר וכתוצאה מכך השיניים זזות חזרה ומתעקמות. עוד דוגמה היא הרכבת גשר לקויה שגורמת לנסיגת חניכיים קשה. במקרים קשים, טיפול רשלני ביישור שיניים יכול להסתיים בעיוות במנשך הלסת, כאבים כרוניים במפרקי הלסת, או פגיעה אסתטית משמעותית בחיוך. אם מתברר שהרופא לא היה מומחה ליישור שיניים או שלא עקב אחר התקדמות הטיפול כראוי – ייתכן שתוטל עליו אחריות ברשלנות.

• רשלנות בשיקום הפה ותותבות: טיפולי שיקום כגון כתרים, גשרים ותותבות חלקיות או מלאות דורשים מיומנות והתאמה אישית. רשלנות יכולה להתרחש כאשר הרופא אינו מתכנן כראוי את השיקום למצב הפה של המטופל. למשל, התאמה שגויה של תותבת עלולה לגרום לפצעים קשים בחניכיים, לזיהומים ולפגיעה ברקמות הפה. התקנת כתרים לקויים או שלא במנח נכון יכולה ליצור רווחים בין השיניים שמצטבר בהם מזון וגורם לדלקות חניכיים. במקרה מתועד אחד, שיקום פה רשלני הותיר פער בין השיניים, גרם לזיהום חניכיים חריף, שהוביל לאובדן שיניים נוספות ולצורך בשתלים – ובית המשפט פסק למטופל פיצוי משמעותי בשל התרשלות זו. גם אי-התאמת הטיפול למצב בריאות הפה (כגון התעלמות ממחלת חניכיים פעילה בבוא הרופא לבצע שיקום נרחב) נחשבת רשלנות, שכן הטיפול עלול להיכשל בשל בעיה בסיסית שלא טופלה.

לסיכום חלק זה: המשותף לכל הדוגמאות הללו הוא שהנזק לא נגרם משום שהמטופל היה "מקרה קשה" בלבד, אלא עקב טעויות שניתן היה למנוע לו הרופא פעל בזהירות ובמקצועיות הנדרשת. כל תחום – השתלות, עקירות, שורש, הרדמה, יישור, תותבות ועוד – מחייב את רופא השיניים לפעול עפ"י הסטנדרט המקובל בתחומו. סטייה דרמטית מהפרקטיקה הסבירה, כמו עקירת שיניים בריאות ללא הצדקה או תכנון שיקומי כושל, היא עילה מוצדקת לתביעת רשלנות. אם נגרם לכם נזק מוחשי כתוצאה מטיפול שיניים לקוי, חשוב לפנות לייעוץ משפטי לבירור זכויותיכם.

תנאים משפטיים להגשת תביעת רשלנות רפואית בשיניים

לא כל טיפול שיניים כושל מצדיק פיצוי, ולכן החוק והפסיקה הגדירו ארבעה תנאים (יסודות) שחייבים להתקיים כדי שתביעת רשלנות רפואית תוכר בבית המשפט:

• חובת זהירות – על התובע להוכיח שהייתה לרופא השיניים חובת זהירות כלפיו. יחסי רופא-מטופל מקימים אוטומטית חובת זהירות חוקית; רופא השיניים אמור לפעול כרופא סביר וזהיר כלפי מטופליו. אגב, בפסיקה נקבע שלרופאי שיניים יש חובת זהירות מוגברת, ממש כמו לכל רופא מקצועי.

• הפרת החובה (התרשלות) – יש להראות שהרופא הפר את חובת הזהירות בכך שלא פעל לפי הנורמות הרפואיות המקובלות והסבירות באותו זמן. במילים פשוטות, הרופא נהג באופן שרופא סביר לא היה נוהג בו. סטייה זו יכולה להיות במעשה (למשל ביצוע טיפול שגוי) או במחדל (אי-ביצוע פעולה מתחייבת, כמו אי-הפניה לבדיקות). לרוב נדרש מומחה רפואי כדי לקבוע אם הייתה חריגה כזו מסטנדרט הטיפול.

• נזק – צריך שהיה נזק ממשי למטופל. נזק יכול להיות גופני, נפשי, אסתטי או כלכלי. למשל, אובדן תחושה בלשון, נכות בפה או בלסת, כאבים ממושכים, פגיעה אסתטית בחיוך, הצורך בטיפולים מתוקנים, הוצאות כספיות ועוד – כל אלה נחשבים נזק בר-פיצוי. ללא נזק, לא ניתן לתבוע אפילו אם הייתה התרשלות טכנית.

• קשר סיבתי – חייב להיות קשר ישיר בין ההתרשלות לבין הנזק שנגרם. כלומר, יש להוכיח שאילו הרופא לא היה מתרשל ופועל כמצופה – הנזק לא היה נגרם למטופל. לעיתים נדרשת מומחה גם לשאלת הקשר הסיבתי, כדי לשלול אפשרות שהנזק נגרם בכלל ממצב רפואי קודם או מסיכון בלתי נמנע. אם הקשר הסיבתי אינו ברור (למשל הנזק נובע משילוב של גורמים), ייתכן שהתביעה לא תצלח.

חשוב לציין שעל פי הדין בישראל, יש לצרף חוות דעת רפואית של מומחה לכתב התביעה, כדי לבסס את הטענות הרפואיות לגבי ההתרשלות, הנזק והקשר הסיבתי. ללא חוות דעת התומכת בשלושת הרכיבים הללו, בית המשפט כלל לא יידון בטענה הרפואית. עורך דין מנוסה יידע להפנות את הנפגע למומחה המתאים (למשל מומחה לכירורגיית פה ולסת במקרה של פגיעה עצבית בלסת, או מומחה לאורתודונטיה במקרה של יישור שיניים כושל) כדי לקבל חוות דעת משכנעת לבית המשפט.

תהליך הגשת תביעת רשלנות רפואית שיניים

איך מתחילים? ברגע שמתעורר חשד שנגרם לכם נזק משמעותי מרשלנות בטיפול שיניים, מומלץ לפנות במהירות לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית. עו"ד מנוסה יבחן את פרטי המקרה וינחה אתכם לגבי הצעדים הבאים. התהליך להגשת תביעה בתחום זה כולל כמה שלבים עיקריים:

• איסוף התיעוד הרפואי: בשלב הראשון יש לאסוף את כל המסמכים והרשומות הרפואיות הרלוונטיות לטיפול השיניים המדובר – צילומי רנטגן, צילומי CT/MRI אם נעשו, תצלומי לפני-ואחרי (אם ישנם), סיכומי ביקור, כרטיס טיפולים של רופא השיניים, קבלות ותשלומים, וכל מסמך אחר. הרשומה הרפואית של רופא השיניים היא עדות קריטית בהתדיינות. לעיתים המטופל לא מחזיק בה, ואז עורך הדין יפנה למרפאה או לרופא וידרוש את העתק הרשומות לפי חוק. כדאי לדעת: מרפאות קופות החולים מחויבות לנהל רשומות ממוחשבות, אך רופאים פרטיים רבים עדיין משתמשים ברישומים בכתב יד – מה שלעתים מקשה לפענח מה בוצע ואם עמד בסטנדרט. עורך דין מיומן ידע להתמודד גם עם רשומה חלקית או לא ברורה. (נזכיר בהערת אגב – זיוף רשומה רפואית או "שיפוץ" שלה בדיעבד הוא עבירה פלילית חמורה, ובית המשפט נוטה לראות בחומרה מידע חסר או ערוך ברשומות.

• ייעוץ ובדיקת המקרה ע"י מומחה: לאחר איסוף מלוא התיעוד, עורך הדין ינתח את האירועים ויתשאל את המטופל לפרטי פרטים כדי להבין מה השתבש. בשלב זה יתואמו ציפיות עם הלקוח – מה המטרה, סיכויי ההצלחה המשוערים, והאם הנזק מצדיק הליך משפטי. אם המקרה נראה מבוסס, עוה"ד יפנה את התיק לרופא מומחה רפואי בתחום השיניים (בעל התמחות מתאימה למקרה – למשל מומחה לשיקום הפה, מנתח פה ולסת, מומחה חניכיים וכו'). המומחה יבדוק את המטופל פיזית, יעבור על כל הרשומות והצילומים, ויגבש חוות דעת רפואית משפטית האם אכן הייתה התרשלות ומה הנזק שנגרם בגינה. חוות דעת טובה תסביר גם מה הרופא היה צריך לעשות אחרת וכיצד ההתרשלות הובילה לנזק. לעיתים המומחה יתבקש להעריך אחוזי נכות שנגרמו למטופל בעקבות האירוע, במיוחד אם נדרשת קביעה של נכות לצמיתות. חוות הדעת היא אבן היסוד של התביעה – בלעדיה, כאמור, לא ניתן להגיש את התביעה לבית המשפט.

• הגשת כתב התביעה לבית המשפט: עם קבלת חוות דעת התומכת בטענות המטופל, יערוך עורך הדין כתב תביעה מפורט. בכתב התביעה יתואר הרקע (מי הצדדים, מה הטיפול שנעשה), פירוט ההתרשלות (מה הרופא עשה או לא עשה בניגוד למצופה), הנזקים שנגרמו לתובע, וסכום הפיצויים הנתבע. לכתב התביעה יצורפו חוות הדעת הרפואית וכל התיעוד הרפואי הרלוונטי. עורך הדין יחליט באיזו ערכאה להגיש את התביעה – בית משפט השלום (לתביעות עד 2.5 מיליון ש"ח) או בית משפט מחוזי (מעל סכום זה), בהתאם להערכת גובה הנזק. לאחר הגשת התביעה, בית המשפט ישלח את כתב התביעה לנתבעים (הרופא, ואולי גם המרפאה או המוסד הרפואי המעסיק אותו, או חברת הביטוח שלהם).

• ניהול ההליך המשפטי ופשרה: הנתבעים יגישו כתב הגנה, לרוב בליווי חוות דעת נגדית של מומחה מטעמם המכחיש התרשלות או מקטין את הנזק. בשלב זה ייתכן קדם-משפט שבו השופט ינסה לברר את גודל המחלוקת וייתן הנחיות להמשך. שני הצדדים יוכלו לחקור את המומחים אחד של השני בבית המשפט. תביעות רשלנות רפואית בשיניים עלולות להימשך זמן רב (לעיתים שנתיים-שלוש ואף יותר), אך חלק ניכר מהמקרים מסתיימים בפשרה עוד לפני פסק דין סופי. פשרה יכולה לקרות בכל שלב – לעיתים לאחר הגשת התביעה ובטרם שמיעת הראיות, ולעיתים אפילו לאחר תחילת המשפט. הפשרה היא הסכם שבו הנתבע משלם לתובע סכום פיצויים (לעיתים תוך הודאה חלקית או ללא הודאה), כדי לחסוך את הסיכון והעלויות של המשך המשפט. מבחינת התובע, פשרה מבטיחה פיצוי בלי להמתין עד סיום התהליך, אך הסכום עשוי להיות נמוך מזה שהיה נפסק בפסק דין. עורך דין טוב ידע לייעץ האם הצעת פשרה מסוימת היא הוגנת בנסיבות המקרה. אם לא הושגה פשרה, ההליך ימשיך עד פסק דין של השופט שיקבע אם הייתה רשלנות ומה גובה הפיצוי.

שכר טרחה ועלויות: כדאי לדעת שבמרבית המשרדים העוסקים ברשלנות רפואית, שכר טרחת עורך הדין נגבה באחוזים מסכום הפיצוי שמתקבל, ורק במקרה של זכייה (על בסיס Success Fee). כלומר, אתם לא אמורים לשלם מראש על הטיפול המשפטי (למעט אולי עלות ראשונית של חוות הדעת הרפואית), ועורך הדין מקבל שכרו מתוך הפיצוי בסוף. מודל זה מקל על נפגעים לממש את זכויותיהם בלי חשש מהוצאות משפט כבדות מראש.

מקרי בוחן – פסקי דין עדכניים ברשלנות שיניים

בתי המשפט בישראל דנו בשנים האחרונות במגוון תביעות רשלנות רפואית שיניים, שחלקן הסתיימו בפסקי דין הנותנים מושג על רמת הפיצויים וההתנהגויות שנחשבות רשלניות. להלן מספר מקרי בוחן אמיתיים בקצרה:

• עקירות שיניים מיותרות – פיצוי ~250,000 ₪: במקרה משנת 2023, רופא שיניים עקר למטופל לא פחות משמונה שיניים למרות שאת רובן ניתן היה להציל בטיפול שמרני. בית המשפט קבע שזו סטייה דרמטית מהפרקטיקה הסבירה ומתח ביקורת חריפה על הרופא.. נפסק לטובת המטופל פיצוי של כרבע מיליון ש"ח על הנזקים שנגרמו מהעקירות המיותרות.

• השתלות כושלות וסיבוך בסינוסים – פיצוי 180,000 ₪: בפסק דין משנת 2021, מטופלת הגישה תביעה לאחר שסבלה מכאבי ראש עזים ודלקות בסינוסים בעקבות טיפול שיניים כושל. הרופא המליץ לה לעקור את כל שיניה העליונות ולהתקין שורה של שתלים וכתרים. לאחר הניתוח, כמה מהשתלים נפלו, והרופאים נאלצו לבצע שני ניתוחי הרמת סינוס שתוצאותיהם היו רעות. בית המשפט השתכנע שהרופא התרשל הן בהשתלת השתלים והן בניתוחי הסינוס, ופסק למטופלת פיצוי של כ-180 אלף ש"ח.

• תכנון שיקום רשלני על רקע מחלת חניכיים – פיצוי 90,000 ₪: אישה כבת 57 עברה במרפאת שיניים פרטית תהליך שיקומי שכלל התקנת שיניים תותבות וכתרים. הרופא לא התייחס כראוי למצב החניכיים (דלקת ועששת פעילה) וביצע את השיקום באופן כושל. הכתרים לא התאימו, טיפול השורש היה חלקי, והתוצאה הייתה הידרדרות נוספת במצב הפה של המטופלת שנזקקה לטיפולים מתקנים. בית המשפט (השופט יובל גזית) קבע כי הרופא "שגה קשות בתכנון ובביצוע הטיפול" וחייב אותו לפצות את המטופלת בכ-90,000 ש"ח (כולל הוצאות משפט).

• כשל ביישור שיניים והעדר הסכמה מדעת – פיצוי 68,000 ₪ והחזר תשלום: מקרה נוסף עסק במטופלת שפנתה לרופא שיניים לצורך שיקום הפה בעקבות שן מתנדנדת. בתחילת הטיפול הרופא עקר מספר שיניים והתקין תותבת זמנית, ולאחר מכן שינה תוכנית והחליט על מספר כתרים. הכתרים שנעשו נשברו תוך זמן קצר וגרמו לזיהום חניכיים. בית המשפט מצא שהטיפול היה רשלני, שלא ניתנו למטופלת הסברים וחלופות טיפול ולא התקבלה הסכמתה להליכים הכירורגיים שבוצעו, ובשל כך פסק לה 68,000 ש"ח פיצוי בנוסף להחזר מלא של עלות הטיפולים ששילמה.

המכנה המשותף למקרים הללו: בתי המשפט בחנו האם התנהלות הרופא חרגה מהמצופה מרופא שיניים סביר באותן נסיבות, והאם נגרם נזק ממשי. בפסקי דין אלה ועוד רבים אחרים, המסר ברור – כאשר רופא שיניים גורם ברשלנותו לנזק שניתן היה למנוע, הוא צפוי לשאת באחריות ולפצות את המטופל הניזוק.

אילו פיצויים אפשר לקבל בתביעת רשלנות רפואית שיניים?

בתביעת רשלנות רפואית, סכום הפיצוי מורכב ממספר ראשי נזק – קטגוריות שונות של נזק שלכל אחת ניתן ערך כספי. להלן הפיצויים העיקריים שנתבעים (ונפסקים) במקרי רשלנות בטיפולי שיניים:

• כאב וסבל: פיצוי על הסבל הגופני והנפשי שנגרם למטופל עקב האירוע. במסגרת זו נכללים כאבים, הגבלות תפקוד זמניות, טיפולים פולשניים שנאלץ לעבור, אובדן הנאה מהחיים וכד'. בית המשפט מעריך את עוגמת הנפש שנגרמה וקובע סכום – לעיתים עשרות אלפי שקלים ויותר, תלוי בחומרת המצב. אם נגרמה למטופל נכות רפואית צמיתה (קבועה), למשל אובדן תחושה תמידי באזור הפה, או פגיעה במנגנון הלעיסה, גובה הפיצוי יושפע מאחוזי הנכות ומידת ההשפעה על איכות החיים.

• נזק אסתטי (צלקות ונכות אסתטית): בפגיעות שיניים יש גם פן אסתטי חשוב. שן חסרה בחזית הפה, שיניים עקומות שנגרמו מרשלנות, צלקת בפנים או בלסת עקב ניתוח רשלני – כל אלה פוגעים במראה החיצוני ובביטחון העצמי של הנפגע. בתי המשפט מכירים ב"נכות אסתטית" כמרכיב נפרד לעיתים, ומעניקים פיצוי על הפגיעה במראה. סכום הפיצוי תלוי בחומרת הפגיעה האסתטית ובהשלכותיה (למשל צעיר/ה שאיבדו שיניים קדמיות יסבלו יותר חברתית ממבוגר בפנסיה). נזק אסתטי חמור יכול להוביל לפיצויים ניכרים בנוסף לפיצוי על כאב וסבל.

• הפסדי השתכרות ואובדן כושר עבודה: אם בעקבות רשלנות דנטלית נגרמה למטופל נכות או מגבלה שפוגעת ביכולתו לעבוד, הוא עשוי לקבל פיצוי על אובדן ההכנסות. חישוב הפסד ההשתכרות יכול לכלול גם הפסד שכר עבר (על זמן ההחלמה, ימי מחלה, אובדן עבודות עקב הטיפול) וגם הפסד שכר עתידי אם נותרת נכות. לדוגמה, מרצה או מורה שסובל מליקוי בדיבור עקב נזק עצבי עלול להתקשות בתפקידו; דוגמנית או שחקן שחוו פגם אסתטי בשיניים עשויים להפסיד עבודות. בית המשפט יעריך בכסף את פוטנציאל ההשתכרות שאבד בגין הפגיעה, לעיתים בסיוע מומחה כלכלי.

• עזרה מצד שלישי (עזרת צד ג'): פיצוי עבור עזרה שהנפגע נזקק וייזקק לה בשל הפגיעה. אם בעקבות הטיפול הרשלני המטופל נזקק לסיוע מבני משפחה או שכירת שירותי מטפל/ת בביצוע פעולות יומיומיות (ניקיון, הסעות, טיפול אישי), ניתן לדרוש החזר על "שווי" אותה עזרה. גם אם בני המשפחה סייעו ללא תשלום, בית המשפט מכמת את העזרה בכסף כאילו נשכרו עוזרים. לדוגמה, מטופל שסבל מפגיעה בלסת ולא יכול היה ללעוס מזון קשה תקופה ארוכה – ייתכן שנזקק לעזרה בהכנת אוכל רך, בקניות וכד'. לרוב נפסק סכום גלובלי עבור העזרה, בהתאם למשך הזמן והיקף הסיוע הדרוש.

• הוצאות רפואיות ונסיעות: קטגוריה זו כוללת החזר כל ההוצאות הכספיות שהנפגע הוציא (או יוציא בעתיד) עקב הפגיעה. למשל: עלויות טיפול רפואי מתקן (טיפולי שיניים חדשים לתיקון הנזק – שתלים, כתרים, טיפולי חניכיים, ניתוחים וכו'), תרופות ומשככי כאבים, ביקורים אצל מומחים, צילומי רנטגן ו-CT, ואפילו הוצאות נסיעה למרפאות. אם המטופל נדרש לטיפול פרטי שאינו מכוסה ע"י קופת חולים, גם זה ייכלל. כמו כן, לרוב נפסק סכום עבור הוצאות עתידיות הצפויות – למשל עלות החלפת גשרים/שתלים כל מספר שנים, ביקורות תקופתיות, טיפולי שיקום וטיפולי מניעה שנדרשים בשל הנזק. הנפגע זכאי שלא לשאת בכיסו בעלויות שנגרמו לו בגלל רשלנות הרופא, ולכן דורשים להחזיר לו הכול.

• פגיעה באוטונומיה (היעדר הסכמה מדעת): זהו ראש נזק מיוחד המתייחס למקרים שבהם רופא השיניים לא קיים את חובת היידוע וההסכמה. לפי החוק, המטפל חייב להסביר למטופל בשפה ברורה על מהות הטיפול, החלופות האפשריות, הסיכונים והסיכויים, ולקבל הסכמתו מדעת לפני התחלת הטיפול. אם רופא כושל בכך – למשל לא מגלה סיכון מהותי לפני טיפול כירורגי, או משנה תוכנית טיפול באמצע בלי לעדכן – הוא פוגע באוטונומיה של המטופל על גופו. גם אם יוכח שהטיפול עצמו לא היה רשלני, העדר הסכמה מדעת מזכה בפיצוי נפרד על עצם הפגיעה בזכות הבחירה. בפס"ד בעניין מטופלת ששונתה לה תוכנית הטיפול ללא ידיעתה, נפסק לה פיצוי בדיוק מהסיבה הזו בנוסף לפיצוי הנזק. לרוב מדובר בסכומים מתונים יחסית ליתר ראשי הנזק, אך עקרוניים.

(ישנם ראשי נזק נוספים בהתאם לנסיבות – למשל קיצור תוחלת חיים במקרים נדירים של רשלנות שגרמה לפטירה, החזר הוצאות משפט (שכ"ט עו"ד ואגרת בית משפט) ועוד – אולם הרשימה לעיל היא העיקרית והשכיחה בתביעות שיניים.)

חשוב להדגיש שסכומי הפיצוי הסופיים משתנים מאוד ממקרה למקרה. הם תלויים בחומרת הנזק, בגיל הנפגע, בהשלכות ארוכות הטווח, ובשיקול דעת בית המשפט. יש תביעות שמסתיימות בפיצוי של עשרות אלפים בודדים (למשל במקרה של טיפול מתקן קטן וכאב חולף), ולעומתן מקרים חמורים יותר עם נזקים בלתי הפיכים שמגיעים לפיצויים במאות אלפי שקלים. עורך דין מנוסה יוכל להעריך בשלב מוקדם את טווח הפיצויים הצפוי בתיק שלכם, כדי שתדעו למה לצפות.

שאלות ותשובות נפוצות בנושא רשלנות רפואית בשיניים

שאלה: קרה לי סיבוך בטיפול שיניים – איך אדע אם זו רשלנות רפואית או סיבוך לגיטימי?
תשובה: לא כל סיבוך הוא בהכרח תוצאה של רשלנות. שאלי את עצמך: האם הרופא פעל כפי שרופא סביר ומיומן היה פועל? אם הוא נקט בכל אמצעי הזהירות הידועים והתרחש סיבוך נדיר – ייתכן שזה בתחום הסיכון הטבעי. אך אם נראה שהרופא טעה באופן ברור (למשל טיפול בח зуб הלא נכונה, מינון תרופה שגוי, חוסר אבחון בסיסי) – זה מעלה חשד לרשלנות. במקרים רבים רק מומחה מקצועי יכול לקבוע בוודאות: אנו מפנים את התיעוד למומחה שיניים שיוכל לחוות דעה אם חלה חריגה מסטנדרט הטיפול. אם המומחה קובע שהנזק נגרם עקב התרשלות המטפל – יש עילה טובה לתביעה.

שאלה: אם חתמתי על טופס הסכמה לפני הטיפול והבנתי שיש סיכונים – האם עדיין אפשר לתבוע את רופא השיניים?
תשובה: כן. הסכמה מדעת לטיפול (כולל הבנת סיכונים) אינה נותנת "פטור" לרופא מאחריות לרשלנות. טופס הסכמה מודעת מתייחס לסיבוכים שעלולים לקרות למרות טיפול זהיר, ולא מכשיר התרשלות. גם אם ידעת שיש סיכון לנזק מסוים והסכמת לטיפול, עדיין חובת הרופא הייתה לבצעו במיומנות הנדרשת. אם הנזק נגרם עקב התרשלות הרופא – ניתן לתבוע, גם אם חתמת על הסכמה. חשוב: טופס הסכמה עצמו חייב להיות מפורט וברור; אם הרופא הסתיר או לא הסביר סיכון מהותי, עצם הכשל במתן מידע מהווה עילה לפיצוי על פגיעה באוטונומיה.

שאלה: כמה זמן יש לי להגיש תביעת רשלנות רפואית שיניים? האם יש התיישנות?
תשובה: כן, חלים כללי התיישנות הרגילים לנזיקין. ברוב המקרים ניתן להגיש תביעה תוך 7 שנים מיום האירוע הרשלני. אם גילית את הנזק רק במועד מאוחר יותר (למשל, נזק סמוי שהתפרץ), ספירת 7 השנים עשויה להתחיל מיום הגילוי (בכפוף למגבלות). עבור קטינים שנפגעו – 7 השנים נספרות רק מהיום שהם מגיעים לגיל 18, כלומר למעשה עד גיל 25. עם זאת, מומלץ לא להמתין! ככל שפונים סמוך יותר לאירוע, כך השגת הראיות (רשומות, צילומים, עדים) קלה יותר. המתנה ארוכה עלולה להקשות על הוכחת התיק. לכן, אם יש חשד, עדיף להתייעץ עם עו"ד בהקדם האפשרי.

שאלה: האם חייבים חוות דעת מומחה כדי לתבוע רופא שיניים? זה יקר…
תשובה: כמעט תמיד כן. החוק בישראל קובע שחייבים לצרף חוות דעת רפואית לתביעת רשלנות רפואית כדי לבסס את הטענות המקצועיות. בתי המשפט לא יקבעו רשלנות רפואית בלי מומחה שמאשר זאת. אמנם חוות דעת עולה כסף (אלפי שקלים, תלוי במומחה), אך זוהי השקעה הכרחית – וחשוב מכך, ברוב המקרים העלות תוחזר לכם אם תזכו בתביעה, כחלק מהוצאות המשפט שייפסקו לטובתכם. יש עורכי דין שמקדמים עבור הלקוח את מימון חוות הדעת, או מסדרים שהתשלום למומחה יהיה בסיום התיק. בכל אופן, אל תוותרו על חוות דעת – היא לב התיק. ללא חוות דעת תומכת, לתביעה אין סיכוי.

שאלה: כמה פיצויים אפשר לקבל בתביעת רשלנות שיניים?
תשובה: סכום הפיצויים משתנה מאד בהתאם למקרה. זה תלוי בחומרת הנזק: האם מדובר בכאב חולף ותיקון קטן, או בנכות משמעותית והוצאות כבדות? בפסקי דין ראינו פיצויים שנעים מאלפי שקלים בודדים במקרים קלים, דרך עשרות ומאות אלפי שקלים במקרים בינוניים, ועד סכומים מעל מיליון ש"ח במקרים יוצאי דופן של נזק קיצוני (אם כי זה נדיר בתחום השיניים). ברוב התיקים הפיצוי נע בטווח של עשרות עד כמה מאות אלפים. מומלץ לא להסתנוור ממספר ששמעתם על מקרה אחר – כל מקרה לגופו. עו"ד יבחן את נסיבותיכם וייתן הערכה ריאלית. זכרו גם שסכום התביעה יכול לכלול רכיבים כמו החזר עלות הטיפול שכשל, מימון טיפולים עתידיים, וכדומה – לא רק "פיצוי כאב וסבל" אבסטרקטי.

שאלה: נפגעתי בטיפול שיניים – מה עליי לעשות כעת?
תשובה: קודם כל, לדאוג לבריאות שלך! פנה לקבלת טיפול מתקן או חוות דעת רפואית על הנזק שנגרם. במקביל, תעד/י את המצב – צלמו את הנזק (שיניים שנשברו, נפיחות, צלקות), רשמו זכרון דברים על מה שקרה ומתי. בשום אופן אל תפנו לרופא הפוגע ל"תקן" בלי ייעוץ – זה עלול לסבך את התיק. פנו בהקדם לעורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית. עו"ד ידרוש עבורכם את התיק הרפואי מהמרפאה, יפנה אתכם למומחה המתאים וינהל את כל התהליך. חשוב לפעול מהר כדי לשמור ראיות וזכויות. אל תדאגו לגבי עלויות ראשוניות – כמתואר, רוב עוה"ד גובים שכר טרחה באחוזים מהפיצוי ובייעוץ הראשוני תקבלו תמונת מצב ללא התחייבות.

לסיכום – פנו לייעוץ מקצועי ללא התחייבות

רשלנות רפואית בשיניים עלולה לגרום לנזקים כבדים – פיזית, נפשית וכספית. אם אתם או אחד מיקיריכם עברתם טיפול שיניים שהסתיים בנזק חמור וחשדכם שהתוצאה נבעה מרשלנות המטפל, אל תישארו לבד עם הכאב וההפסדים. מגיע לכם צדק ופיצוי שיסייעו בשיקום. משרדנו, בראשות עו"ד חזי רובין, מתמחה בתביעות רשלנות רפואית ובפרט במקרי רשלנות בטיפולי שיניים. לעו"ד רובין ניסיון רב וגישת טיפול אישית ואמפתית – אנו מבינים את המצוקה והחששות שלכם בתקופה הזאת, ונפעל בנחישות לממש את זכויותיכם. אנו מזמינים אתכם ליצור קשר לייעוץ ראשוני חינם וללא התחייבות. במסגרת השיחה נבחן את פרטי המקרה שלכם בשיא המקצועיות והדיסקרטיות, ונסביר לכם את האפשרויות העומדות בפניכם. אל תוותרו על הזכויות המגיעות לכם – פנו עוד היום לעו"ד חזי רובין ותקבלו ליווי משפטי מסור בדרך להשגת הפיצוי והצדק המגיעים לכם.

חזי רובין

משרד עורכי הדין חזי רובין ושות' הוקם בשנת 2004 על ידי עורך הדין חזי רובין. מיום הקמתו המשרד עוסק באופן אינטנסיבי וכמעט בלעדי בתחום נזקי הגוף בכלל ורשלנות רפואית בפרט. אנו מסייעים לנפגעים לקבל את הפיצויים להם הם זכאים תוך שמירה קפדנית ועיקשת על זכויותיהם.