נפילות בבתי חולים המהוות רשלנות רפואית

נפילה בבית, במדרגות, ברחוב וכדומה מהווה חוויה שמטבע הדברים אינה נעימה. אולם עם זאת, ישנם אנשים אשר בעבורם הנפילה שחוו שינתה את חייהם מן הקצה אל הקצה.
יצוין, כי רוב הנפילות מסתיימות, בנזקים מינוריים, בדמות חבורות על העור, שטפי דם, כאבים חולפים ותו לאו. אלא כי ישנן נפילות, ובעיקר בקרב אנשים מעל גיל 65, אשר מסתיימות באגן שבור, חבלה חמורה בראש וכדומה, או אף חלילה במות הנופל. ואם לא די בכך, מסתבר כי אחד המקומות המועדים לפורענות, הנפילות, ושוב בקרב אותה אוכלוסייה מבוגרת, הינו בית החולים. כלומר, הסיכון כי קשישים המאושפזים בבית חולים, המהווה מקום שאינו מוכר, עלולים לחוות נפילה, על כלל השלכותיה, עולה. וכל זאת, קל וחומר, כאשר המדובר בבתי חולים כרוניים וכן חרף העובדה, שכידוע, בתי החולים אמורים להוות מקום מוגן ומוכן לסכנות כגון הנ”ל. ובכן, נכון הדבר, כי בתי החולים אמורים להגן על החולים, וקל וחומר אלה הקשישים, מפני נפילות. אלא כי ועם קיומם של נהלים ברורים של משרד הבריאות שנועדו למנוע נפילות, כאמור, לעתים הצוות הרפואי בבית החולים מתרשל. לאור תופעה זו של רשלנות הצוות הרפואי נוצרים נזקים מהם נפגעים הקשישים הנופלים, נזקים שעליהם עקרונית מגיע פיצוי. שכן, אותם מעשים או מחדלים של הסגל הרפואי נופלים בגדר רשלנות רפואית כפי שיוסבר בהמשך.

על פי הנחיות מינהל הסיעוד, של משרד הבריאות, הרי שכל אדם קשיש מעל גיל 65 הינו בעל פוטנציאל מסוכן לנפילה. לאור זאת וההנחיות כאמור, הרי שלכל קשיש אשר מגיע לאשפוז בבית החולים יש לערוך אומדן בדבר הסכנה כי החולה חלילה ייפול. גורמים נוספים אשר יכולים להוות כאמת מידה לסכנה הפוטנציאלית הנשקפת לנפילת הקשיש הינם ליקויים נפשיים קוגניטיביים מהם סובל הקשיש. בנוסף, במידה והקשיש נפל בעבר, הסיכון כי הדבר יחזור על עצמו עולה וכמו כן, נטילת תרופות ועוד. בהמשך לאמור, היה ואדם, ובעיקר שהינו כאמור קשיש, נמצא בסיכון גבוה לנפילה הרי שיש לנקוט באמצעי הזהירות המקובלים, כגון השמת מיטתו של הקשיש בקרבת עמדת האחיות, השגחה מוגברת על החולה, אם על ידי אנשי ביטחון או בני משפחתו והרמת דפנות המיטה. כמו כן, במידה והחולה ישוב על כיסא גלגלים יש, למשל, להתקין שולחנית שתמנע את הנפילה. בנוסף, במקרים בהם החולה במצב נפשי קוגניטיבי רעוע כגון דימנציה, מחלת נפש, פגיעה מוחית וכדומה ייתכן כי ייווצר צורך אף לקשור את החולה למיטה או לכיסא הגלגלים.

למרבה הצער, לא אחת, אנשי הסגל הרפואי אינם ממלאים כאמור אחר הנחיות הבטיחות של משרד הבריאות הנ”ל וכתוצאה מכך נופלים קשישים בבתי החולים. עקב זאת נגרמים למאושפזים נזקים שבמקרים רבים הינם ברי פיצוי כספי לא מבוטל. על כן, היה וחלילה קרוב משפחתכם או אתם נפלתם בבית החולים והנכם סבורים כי לא ננקטו אמצעים נאותים או סבירים על ידי הסגל הרפואי למנוע הנפילה, או במילים אחרות, נפלתם בבית החולים והנכם חושדים שהדבר ארע עקב רשלנות רפואית, של מי מעובדי בית החולים וכדומה. הרי כי ראשית, יש לפנות לעו”ד המתמחה בדיני נזיקין בכלל וברשלנות רפואית בפרט. עורך הדין המומחה יבדוק האם מתקיימים מרכיבי עוולת הרשלנות. כלומר, האם בית החולים אינו היה מודע לאפשרות קרות הנזק ולא פעל באמצעי בטיחות סבירים למנוע אותו, כפי שמצופה מרופא/אחות סבירים להיות מודעים ולפעול כאמור. אזי ולאחר שעיין עורך הדין בכל החומר המשפטי וכן האסמכתאות הרפואיות, יעריך את סיכויי התביעה. תוצאות התביעה המשפטית, כאמור, יכולים להוות את ההבדל בין המשך חיים שמעבר לנכות, שחלילה נגרמה, טומנים בחובם מצוקה כלכלית קשה. או לבין המשך חייכם עם אותו נזק בריאותי מהנפילה הנ”ל אך עם פיצוי כספי שאמור לסייע לכם להתמודד עם הפציעה כראוי ולאפשר לכם ליהנות מאיכות חיים טובה.