זכויות נפגע עבודה

נפגע עבודה, זהו אדם אשר נגרם לו נזק בזמן העבודה ו/או עקב וכתוצאה מהעבודה. פגיעה בעבודה יכולה להתקיים בדמות תאונת עבודה, מחלת מקצוע, או מיקרוטראומה שגרמו לנזק בר הפיצוי.

תאונת עבודה- על פי החוק תאונת עבודה מוגדרת ככזאת שאירעה תוך כדי ועקב עבודתו של הנפגע. עם זאת יצוין כי הגוף המוסמך לקבוע בסופו של יום האם אכן עסקינן בתאונת עבודה הינו המוסד לביטוח לאומי.

מחלת מקצוע- מחלת מקצוע היא כזו שנגרמה עקב תנאי עבודתו של הנפגע. בכדי שהנפגע יזכה בהכרה, וכפועל יוצא ממנה לזכויות המגיעות לנפגעי עבודה, מאותה מחלת מקצוע, על הנפגע להוכיח קשר סיבתי בין תנאי עבודתו ללקותו במחלה. במוסד לביטוח לאומי ישנה רשימת מחלות מקצוע סגורה. כאשר הנפגע מצליח להוכיח קשר סיבתי בין אחת המחלות המנויות ברשימה לבין תנאי עבודתו הרי שאזי יוכרו זכויותיו בהתאם לדרגת הנכות שתיקבע לו בביטוח הלאומי. עם זאת, ניתן לראות בפסיקה כי בתי המשפט הכירו אף במחלות שאינן מנויות ברשימת המוסד לביטוח הלאומי כמחלות מקצוע על כל המשתמע מכך.

מיקרוטראומה- מדובר בדרך נוספת להכיר בפגיעה מעבודה כמזכה בפיצוי כספי ו/או זכויות נוספות. הכוונה במקרה זה, לתנועות או פגיעות מזעריות חוזרות ונשנות לאורך זמן ממושך עד אשר גרמו בסופו של יום לנזק משמעותי בו מבקש התובע להכיר כפגיעה מעבודה עד כדי נכות. בית המשפט תיאר את תופעת המיקרוטראומה כזליגת טיפות מים, טיפה אחר טיפה, על גבי אבן עד אשר נוצר בה חור של ממש.

אדם אשר נפגע בעבודה באחת הדרכים הנ”ל, הרי שהינו זכאי להגיש תביעה לפיצויים והכרה בנכות כנגד המוסד לביטוח הלאומי. היה והוכרתם זה מכבר כנכים של הביטוח הלאומי מגיעות לכם זכויות בהן ניגע בקצרה להלן:

ראשית, למוכר כנכה בביטוח הלאומי, מגיעה הזכות, לקבלת טיפול רפואי, קרי מימון הוצאותיו הרפואיות הרלוונטיות.
כמו כן, זכאי הנפגע לתשלום המכונה דמי פגיעה שניתן בגין אובדן כושר עבודתו של הנפגע. גובה התשלום כאמור הינו כ-75% משכרו הממוצע של הנפגע, במשך 3 החודשים שקדמו לתאונה, אותם יקבל בעבור התקופה בה לא עבד כתוצאה מהתאונה. יצוין, כי גובה התשלום הנ”ל ניתן עד לתקרה שנקבעה בחוק.
זכות נוספת שמגיעה לנפגע שבתום 3 החודשים כאמור עדיין סובל מהפגיעה באופן משמעותי הינה הגשת בקשה לקביעת נכות מעבודה. הנפגע רשאי לפנות לביטוח הלאומי על מנת שיכנס וועדה שתקבע את גובה נכותו, אם בכלל. במקרים מסוימים ובהתאם לגובה הנכות שנקבעת, יהא זכאי הנכה לקבל מענק נכות חד פעמי, או קצבת נכות, שתיקבע לעתים לכל החיים.
בנוסף, היה וחלילה נפטר הנפגע בעבודה והותיר אחריו משפחה, כלומר תלויים, זכאים האחרונים לזכויות המנויות בחוק.
יצוין כי במקרים מסוימים בהם הנפגע נאלץ להחליף את מקום עבודתו עקב הפגיעה, יהא זכאי הראשון למימון שיקומו המקצועי על ידי הביטוח הלאומי.

לא אחת, ישנם מקרים בהם נגרמת פגיעה בעבודה וניתן לתבוע גם את המעביד, מלבד המוסד לביטוח לאומי. בכדי לברר האם קיימת עילת תביעה לנפגע עבודה כנגד מעסיקו, עליו ראשית לפנות לעו”ד המומחה בנזיקין ופגיעות בעבודה, אשר יעריך את סיכויי התביעה. עקרונית, בתביעה כנגד המעביד יברר עורך הדין, בכל מקרה לגופו, האם התרשל המעביד במקרה הספציפי. כלומר, האם עמד המעביד בחובת הזהירות המשמעותית המושתת עליו באותו מקרה תביעה פוטנציאלית. למעביד ישנה אחריות גבוהה ביותר כלפי העובד, שכן עליו לוודא בשגרה כי מקום העבודה הינו אתר בטוח בעבור העובד. עם זאת, היה וזכה העובד בתביעה כנגד מעסיקו, הרי שסכום הפיצוי שיקבל יתקזז עם הפיצוי שקיבל מהביטוח הלאומי.

באשר להתנהלות מול המעסיק, היה ותובעים גם את המעסיק, ייתכן והאחרון, ירצה “להצניע” את רשלנותו במקרה, וזו בלשון המעטה. לכן לעתים ישנם מעבידים המסרבים למלא טפסים הנדרשים לתביעה כגון ב.ל 250 וטופס תביעה לדמי פגיעה. יודגש ויובהר כי המעסיק מחויב למלא טפסים אלו וכראוי. לכן, היה ונתקלתם בהתנגדות מצד המעסיק, מומלץ ליידע את המוסד לביטוח לאומי, שיפנה בעצמו ישירות למעסיק.