תאונת עבודה ביטוח לאומי

תאונות עבודה הן לצערנו אירוע שכיח במדינת ישראל. בכל שנה נפגעים עובדים בענפי תעשייה, בנייה, הייטק ועוד כתוצאה מתאונות במהלך העבודה או בדרכם אליה. כאשר מתרחשת תאונת עבודה, רבים מוצאים את עצמם מתמודדים מול הבירוקרטיה של המוסד לביטוח לאומי כדי לקבל פיצוי כספי וזכויות שונות המגיעות להם על פי חוק. התהליך עלול להיראות מורכב ומרתיע – מילוי טפסים, התייצבות בפני ועדות רפואיות והתמודדות עם מונחים משפטיים. במדריך מקיף זה נסביר בשפה פשוטה וברורה כיצד לפעול לאחר תאונת עבודה, אילו זכויות מעניק ביטוח לאומי לנפגעי תאונות עבודה, ואיך הגשת מסמכים לביטוח לאומי ותביעה בצורה נכונה יכולה להבטיח שתקבלו את כל מה שמגיע לכם.

מהי תאונת עבודה וכיצד מוגדרת בחוק?

תאונת עבודה מוגדרת בחוק כתאונה שאירעה תוך כדי העבודה ובעקבותיה. חשוב להבין שלא כל פגיעה בזמן העבודה תוכר אוטומטית כתאונת עבודה – הגוף המוסמך לקבוע זאת הוא המוסד לביטוח לאומי. למשל, אם עובד החליק ונפצע במהלך יום העבודה במפעל, או נפגע בתאונה בדרכו מהבית לעבודה (וכן בדרכו חזרה מהעבודה הביתה), סביר להניח שמדובר ב"תאונת עבודה" כהגדרתה בחוק. למעשה, החוק מכיר גם תאונות בדרך לעבודה ובחזרה ממנה כתאונות עבודה לכל דבר. עם זאת, מקרים גבוליים עשויים לדרוש בירור מעמיק יותר: לעיתים מתרחשת תאונה בנסיבות לא שגרתיות – למשל במהלך הפסקה בעבודה או בפעילות נלוות – ובמקרים כאלה ביטוח לאומי יבחן האם קיים קשר סיבתי מספיק חזק בין האירוע לבין העבודה.

מלבד אירועים פתאומיים וחד-פעמיים, החוק מכיר גם במחלות ופגיעות שמתפתחות עקב תנאי העבודה כ"פגיעה בעבודה". אלה כוללות מחלת מקצוע – מחלה שנגרמת בשל חשיפה ממושכת בעבודה לגורם מזיק (כגון חשיפה לרעש חזק הגורם לאובדן שמיעה, חשיפה לחומרים כימיים הגורמת למחלה ריאתית וכו') – וכן מיקרוטראומה, שהיא הצטברות של פגיעות זעירות חוזרות ונשנות לאורך זמן. דוגמה נפוצה היא עבודה פיזית או מאומצת הגורמת לשחיקה איטית של הגוף. גם מקרים כאלה יכולים להיות מוכרים כפגיעה בעבודה המזכה בזכויות.

תסמונת התעלה הקרפלית (Carpal Tunnel Syndrome) היא דוגמה בולטת לפגיעה מסוג מיקרוטראומה שיכולה לזכות עובד בהכרה כנפגע עבודה. תסמונת זו נוצרת לרוב עקב ביצוע תנועות יד חוזרות ונשנות (לדוגמה, הקלדה ממושכת, עבודה עם כלים רוטטים וכדומה) וגורמת לכאבים ולהגבלות בתנועת כף היד. המוסד לביטוח לאומי מכיר בתסמונת התעלה הקרפלית כפגיעה בעבודה במקרים המתאימים, ואף קובע אחוזי נכות בהתאם לחומרת ההגבלה התפקודית. כלומר, אחוזי הנכות על תסמונת התעלה הקרפלית יכולים לנוע בין נכות מזערית בשיעור מספר אחוזים בודדים (למשל במצב של הפרעה תחושתית קלה בלבד), ועד אחוזי נכות דו-ספרתיים (לדוגמה, 10% ואפילו 20%-30% נכות במקרים של פגיעה תפקודית משמעותית בפרק כף היד). קביעת אחוזי הנכות משפיעה ישירות על היקף הפיצויים והקצבאות שבהם נכיר בהמשך.

צעדים ראשונים לאחר תאונת עבודה – טיפול רפואי ותיעוד

אם חלילה עברת תאונת עבודה, ישנם מספר צעדים מיידיים וחשובים שעליך לבצע:

1. קבלת טיפול רפואי בהקדם: פנה מיד לקבלת טיפול רפואי, למשל בחדר מיון או במרפאה, ודאג לציין בפני הצוות הרפואי שמדובר בפגיעה שאירעה במהלך העבודה או בדרכה. זה חשוב הן לבריאותך והן לצורך תיעוד המקרה. בקבלתך בבית החולים או קופת החולים יופק דוח רפואי ראשון לנפגע עבודה (לעיתים נקרא גם "תעודה רפואית ראשונה לנפגע עבודה") המתעד את הפגיעה, הטיפול הראשוני, והמלצת הרופא למשך ימי מנוחה (אי-כושר) אם נדרשים כאלה.
2. יידוע המעסיק ומילוי טפסים ראשוניים: יש ליידע את המעסיק על התאונה ללא דיחוי. המעסיק מחויב על פי חוק למלא עבורך טופס הנקרא בל/250 (לעובד שכיר) – זהו טופס "הפניה לקבלת טיפול רפואי לנפגע עבודה". טופס 250 חתום בידי המעסיק נדרש כדי שקופת החולים תממן את הטיפול הרפואי בך כנפגע עבודה. אם אתה עובד עצמאי, עליך למלא טופס מקביל שנקרא בל/283 המיועד לעצמאים. חשוב לוודא שהטופס המתאים מולא כראוי, מאחר ובהיעדר טופס כזה ייתכן שתתבקש לשלם על הטיפול הרפואי מכיסך.
3. תיעוד וראיות: אסוף ושמור כל מסמך רפואי הקשור לתאונה. זה כולל תוצאות בדיקות, סיכומי ביקור, צילומי הדמיה אם יש, קבלות על הוצאות רפואיות וכו'. כמו כן, אם היו עדים לתאונה בעבודה, קבל את פרטיהם. תיעוד מסודר יסייע בהמשך בהוכחת התביעה.
4. מנוחה בהתאם לצורך רפואי: אם הרופא קבע שעליך לנוח ולא לשוב לעבודה למשך מספר ימים או שבועות, הקפד לפעול לפי ההנחיות. שים לב שביטוח לאומי מכסה אובדן שכר רק מהיום השלישי שלאחר הפגיעה (את היומיים הראשונים לאחר התאונה המעסיק או העובד בדרך כלל "סופגים", אלא אם תקופת ההיעדרות עולה על 12 ימים – אז ייתכן כיסוי רטרואקטיבי ליומיים אלה). בכל מקרה, אל תחזור לעבוד לפני שהחלמת, גם מטעמי בריאותך וגם משום שעבודה בתקופת אי-הכושר עלולה לפגוע בזכאותך לקבלת תשלום מלא עבור אובדן ההכנסה.

הגשת תביעה לביטוח לאומי לאחר תאונת עבודה

לאחר שדיווחת למעסיק וקיבלת טיפול רפואי ראשוני, השלב הבא הוא הגשת תביעה רשמית למוסד לביטוח לאומי כדי לקבל את הזכויות והפיצויים המגיעים לך. הגשת התביעה כוללת מילוי טפסים וצירוף מסמכים רפואיים, והיא חייבת להיעשות תוך מסגרת זמנים מוגדרת.

מילוי טופס תביעה והגשת מסמכים לביטוח לאומי

הטופס המרכזי שיש למלא נקרא טופס בל/211 – תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה. בטופס זה עליך למסור פרטים אישיים, פרטי המעסיק, ותיאור התאונה והפגיעה. חלק מהטופס ימולא ויאושרר גם על ידי המעסיק (כעדות שאכן הודעת על התאונה במקום העבודה). את הטופס ניתן להגיש היום גם בצורה מקוונת דרך אתר הביטוח הלאומי, או להדפיס ולשלוח לסניף הביטוח הלאומי בדואר, בפקס, או למסור ידנית בתיבת הגשת תביעות בסניף.

לתביעה יש לצרף מספר מסמכים חיוניים:

• אישור רפואי ראשוני: את התעודה הרפואית הראשונה לנפגע עבודה שקיבלת מהרופא המטפל או את דו"ח חדר המיון מבית החולים. מסמך זה חיוני כדי להוכיח שאכן נפגעת וקיבלת טיפול, והוא מציין את תקופת אי-הכושר שנקבעה לך.
• טופס 250/283: עותק של טופס ההפניה לטיפול רפואי (בל/250 לשכירים או בל/283 לעצמאים) החתום. במקרים רבים קופת החולים מעבירה בעצמה את הטופס לביטוח לאומי, אך ליתר ביטחון כדאי לצרפו גם בעצמך.
• תלושי שכר או אישורי הכנסה: על מנת לחשב את גובה דמי הפגיעה המגיעים לך, ביטוח לאומי מבקש לראות הוכחת שכר. אם עבדת כשכיר, יש לצרף תלושי משכורת משלושת החודשים שקדמו לתאונה. אם עבדת אצל מספר מעסיקים, צרף תלושים מכל מקום עבודה. אם אתה עצמאי, תידרש לספק נתוני הכנסה (למשל שומת מס אחרונה או אישור רו"ח על הכנסתך בתקופה שלפני הפגיעה).
• מסמכים מזהים וטופס התביעה חתום: ודא שכל הפרטים האישיים מלאים כנדרש, שצירפת צילום תעודת זהות, וחתום על טופס התביעה. תביעה שלא מולאה וחתומה כהלכה עלולה להידחות על הסף או להישלח חזרה אליך לתיקונים – דבר שיעכב את הטיפול בעניינך.

חשוב להגיש את התביעה בהקדם האפשרי ולא להתמהמה. חוק הביטוח הלאומי מאפשר להגיש את התביעה עד 12 חודשים ממועד התאונה, אולם הגשה מאוחרת (לאחר שחלפה שנה) עלולה לגרום לאובדן הזכאות לתגמולים עבור התקופה שקדמה להגשה. לכן ההמלצה היא להגיש את התביעה סמוך ככל הניתן למועד התאונה. לאחר הגשת התביעה, המוסד לביטוח לאומי ישלח אליך אישור בכתב על קליטתה ויתחיל לעבד את הנתונים.

דמי פגיעה – פיצוי על אובדן הכנסה בשל התאונה

דמי פגיעה הם התשלום הראשוני שביטוח לאומי משלם לנפגעי עבודה עבור אובדן שכר בתקופה שלאחר התאונה. דמי הפגיעה משולמים לכל היותר עבור 13 שבועות (כשלושה חודשים) ולא יעלו על סכום יומי מקסימלי הקבוע בחוק (נכון ל-2025 עומד התקרה על כ־1,283 ₪ ליום). בפועל, מדובר בתשלום של 75% מהשכר החודשי הממוצע של הנפגע (מחושב לפי שלושת החודשים שקדמו לתאונה) למשך התקופה שבה הנפגע אינו כשיר לעבוד, עד למקסימום של 91 ימים. למעשה, דמי הפגיעה נועדו להחליף את התשלום עבור ימי מחלה: עובדים שנעדרים מהעבודה עקב פגיעה שהוכרה כתאונת עבודה אינם זכאים במקביל גם לימי מחלה מהמעסיק.

בתקופה שבה מקבלים דמי פגיעה מביטוח לאומי, המעסיק גם אינו רשאי לנכות את ימים אלה ממכסת ימי המחלה הצבורים של העובד (למעט היומיים הראשונים כאמור), ואינו רשאי לפטר את העובד בשל היעדרותו עקב התאונה.

תשלום דמי הפגיעה נעשה לאחר שביטוח לאומי מאשר כי האירוע הוכר כתאונת עבודה וכי כל המסמכים הנדרשים הוגשו. לרוב, בתוך מספר שבועות מתקבלת החלטה והתשלום מועבר ישירות לחשבון הבנק של הנפגע. במקרים בהם התביעה מתעכבת עקב חוסר במסמכים או בשל בירור מעמיק (למשל אם התעורר ספק האם אכן מדובר ב"תאונת עבודה"), הטיפול עשוי להתארך – לכן חשוב לוודא שצירפת את כל המסמכים והאישורים הדרושים. אם התביעה אושרה, ביטוח לאומי ישלם לך את דמי הפגיעה עבור תקופת אי-הכושר שאושרה, עד לתקרה של 91 ימים. יצוין כי גובה התשלום מוגבל לתקרת שכר מקסימלית הקבועה בחוק (המתעדכנת מדי שנה), אך עבור מרבית העובדים השכר המבוטח מכוסה כמעט במלואו במסגרת 75% מהשכר.

מה קורה לאחר 90 יום? – קביעת דרגת נכות מעבודה

דמי הפגיעה מכסים כאמור עד שלושה חודשים ממועד הפגיעה. אבל מה קורה אם עברו 90 ימים והנפגע עדיין לא החלים במלואו? כאן נכנס לתמונה מנגנון נוסף בביטוח הלאומי: קביעת דרגת נכות מעבודה ותשלום גמלת נכות לנפגע עבודה.

אם חלפו שלושה חודשים מאז התאונה והנפגע עדיין סובל ממגבלות או נכות בעקבותיה, עליו להגיש תביעה נוספת – טופס בל/200 – תביעה לקביעת אחוזי נכות מעבודה ותשלום קצבת נכות מעבודה. בתביעה זו מבקש הנפגע שיכירו בו כנכה עבודה, כלומר שיקבעו לו אחוזי נכות רשמיים בשל הפגיעה.

לאחר הגשת תביעת הנכות, יזמן אותך ביטוח לאומי להתייצב בפני ועדה רפואית. הוועדה מורכבת בדרך כלל מרופא אחד או יותר, ולעיתים גם מזכיר/ה לתיעוד. במהלך הוועדה הרפואית תישאל על מצבך, ייתכן שתיבדק פיזית, ותתבקש להציג מסמכים עדכניים לגבי מצבך הרפואי. מומלץ להגיע לוועדה עם כל התיעוד הרפואי הרלוונטי (סיכומי טיפולים, חוות דעת של מומחים אם יש, תוצאות בדיקות עדכניות וכו').

הוועדה תקבע שתי קביעות עיקריות:

1. אחוזי הנכות הרפואית שנגרמו לך עקב תאונת העבודה – בשיעור שנע בין 0% (אין נכות) ועד 100% (נכות מלאה). אחוזי נכות עשויים להיקבע גם באופן זמני (לתקופה מוגבלת) אם צפוי שיפור או שינוי במצבך, או צמיתות (קבועה) אם המצב התייצב.
2. דרגת אי-כושר השתכרות – כלומר, באיזה שיעור הנכות הרפואית שלך פוגעת ביכולת שלך לעבוד ולהשתכר. דרגת אי-הכושר נעה בין 0% (אין פגיעה בכושר העבודה) ועד 100% (אובדן כושר מוחלט).

על סמך החלטות הוועדה, יקבע ביטוח לאומי את זכאותך לגמלת נכות מעבודה:

• אם תיקבע לך נכות קבועה בשיעור נמוך מ-9% – לא תהיה זכאי לכל תשלום נוסף (מעבר לדמי הפגיעה שכבר קיבלת). החוק רואה נכות בדרגה כזו כמזערית ושאינה מזכה בפיצוי נוסף.
• אם תיקבע לך נכות קבועה בשיעור של 9% ועד 19% – תהיה זכאי לקבל מענק נכות חד-פעמי. זהו סכום כספי שמשולם לך פעם אחת כפיצוי, והחישוב שלו נעשה לפי קצבה חודשית כפול 43 (נכון להיום).
• אם תיקבע לך נכות קבועה בשיעור 20% ומעלה – תהיה זכאי לקצבת נכות חודשית (גמלה) מביטוח לאומי. קצבה חודשית תשולם לך מדי חודש לכל אורך התקופה בה אתה מוגדר כנכה עבודה (ובמקרה של נכות צמיתה – לרוב למשך כל חייך, בכפוף לבדיקות תקופתיות לפי הצורך).

בנוסף, אם נקבעה לך נכות זמנית (למשל 100% נכות לשלושה חודשים לצורך החלמה מניתוח), תקבל קצבה זמנית לתקופה שנקבעה, ולאחריה תיבדק שוב. החלטות הוועדה הרפואית ניתנות לערעור – הן על ידי הנפגע (אם הוא סבור שהנכות שנקבעה נמוכה מדי) והן על ידי ביטוח לאומי (לעיתים המוסד מערער כדי להפחית אחוזי נכות גבוהים שנקבעו). הערעור מתברר בפני ועדה רפואית לערעורים עם רופאים נוספים, וניתן בהמשך אף לעתור לבית הדין לעבודה בשאלות משפטיות הנוגעות להחלטת הוועדות.

חשוב לציין: קביעה של דרגת נכות מעבודה אינה שוללת הגשת תביעה במקביל במסגרת נכות כללית – אך אדם לא יכול לקבל כפל קצבאות עבור אותה פגיעה. בדרך כלל, נפגעי עבודה מתמקדים במסלול נפגעי עבודה, שכן הוא נוטה להיות מהיר וממוקד בפגיעה הספציפית. עם זאת, אם תאונת העבודה גרמה לנכות קשה במיוחד שמשפיעה על תפקודו הכללי של הנפגע, ייתכן שאותו אדם יהיה זכאי גם לזכויות במסגרת ענף נכות כללית (למשל קצבת שירותים מיוחדים לסיוע בפעולות יומיומיות). במקרים מורכבים כאלה מומלץ להתייעץ עם עורך דין ביטוח לאומי נכות כללית שמנוסה בשני המסלולים, ויוכל להכווין אתכם האם למצות את הזכויות כנפגע עבודה, כנכה כללי – או בשניהם במקביל, בהתאם לנסיבות.

תביעות נזיקין נגד המעסיק ואחראים אחרים

ההליך מול ביטוח לאומי הוא רק חלק אחד מהתמונה הרחבה יותר. מעבר לביטוח הלאומי, במקרים רבים נפגע עבודה עשוי לבדוק אפשרות של הגשת תביעת נזיקין נפרדת כנגד הגורם האחראי לתאונה – לרוב המעסיק, ולעיתים צד שלישי (כגון קבלן חיצוני, יצרן ציוד פגום שגרם לפציעה, נהג רכב בתאונת דרכים שהתרחשה תוך כדי עבודה וכו'). תביעה כזו מתבררת בבתי המשפט (ולא בביטוח לאומי), ובמסגרתה על הנפגע להוכיח שהגורם הנתבע התרשל וכתוצאה מרשלנות זו אירעה התאונה ונגרם לו נזק.

לדוגמה, אם עובד נפגע ממכונה במפעל עקב היעדר אמצעי מיגון מתאימים, ייתכן שהמעסיק התרשל בשמירה על בטיחות העובד. במקרה כזה, מעבר לקבלת הקצבאות מביטוח לאומי, יכול העובד לתבוע את המעסיק לפיצוי על נזקיו (כגון כאב וסבל, הפסדי שכר עתידיים, הוצאות רפואיות וכד'). כדאי לדעת שכל סכום פיצוי שייפסק לטובת העובד בתביעת הנזיקין יקוזז מול התגמולים שהעובד כבר קיבל או זכאי לקבל מביטוח לאומי – זאת כדי למנוע כפל פיצוי. בתי המשפט למעשה מקזזים את סכומי הגמלאות של ביטוח לאומי מתוך הפיצוי הנזיקי הנפסק.

חשוב להדגיש: גם אם בכוונתכם לתבוע את המעסיק, אסור להזניח את ההתנהלות מול ביטוח לאומי. ביטוח לאומי הוא זכות בסיסית שמגיעה לנפגע ללא קשר לשאלת אשמתו של המעסיק בתאונה. יתרה מזו, המעסיק מחויב על פי חוק לשתף פעולה בהגשת התביעה לביטוח לאומי: עליו למלא טופס 250 כנדרש, לחתום על טופס התביעה, ולמסור לכם כל מסמך רלוונטי.

אם המעסיק מתחמק או מסרב למלא טפסים הנדרשים לתביעה (ויש לצערנו מקרים כאלה, במיוחד כאשר הוא חושש מתביעה נגדו), דעו שזוהי עבירה על החוק. במצב כזה, אל תוותרו על זכויותיכם: יש ליידע את ביטוח לאומי על סירוב המעסיק, והמוסד יפנה ישירות אל המעסיק לדרוש את המידע הדרוש – בעוד שהתביעה שלכם תמשיך להתברר במסלולה.

בכל הנוגע להגשת תביעת נזיקין נגד מעסיק או גורם אחר, כדאי לפנות לייעוץ משפטי אצל עורך דין המתמחה בנזקי גוף ותאונות עבודה. עורך הדין יבחן את נסיבות המקרה ויעריך אם קיימת עילת תביעה נזיקית מוצקה. בכל אופן, זכרו שאין בכך תחליף למיצוי זכויותיכם מול ביטוח לאומי – שני המסלולים (התביעה לביטוח לאומי והתביעה הנזיקית) נפרדים אך משלימים זה את זה.

ההתמודדות עם ביטוח לאומי – לא לבד במערכה

כפי שניתן להבין, התהליך מול ביטוח לאומי לאחר תאונת עבודה כרוך בשלבים רבים: איסוף מסמכים, התנהלות בירוקרטית, ועדות רפואיות ואולי גם ערעורים. רבים מהנפגעים חווים תחושות תסכול ובלבול מול המערכת. זה טבעי – הרי רוב האנשים אינם רגילים להתמודד עם נהלי ביטוח לאומי באופן יומיומי. כאן בדיוק המקום להזכיר שאינכם חייבים לעבור את התהליך הזה לבד.

פנייה לעורכי דין לביטוח לאומי ולתאונות עבודה יכולה להקל עליכם משמעותית. ליווי של עורך דין תאונות עבודה מיומן ידע בדיוק אילו מסמכים צריך להכין, איך למלא את הטפסים ללא טעויות, ומה לומר (ואולי חשוב מכך – מה לא לומר) בפני הוועדה הרפואית, כדי למקסם את סיכוייכם לקבל את מלוא הזכויות. לעיתים אפילו שגיאה קטנה או השמטת פרט יכולות להוביל לדחיית התביעה או לקביעת אחוזי נכות נמוכים מדי. ייעוץ וליווי משפטי נכונים יכולים למנוע טעויות כאלה מראש.

המשרד שלנו, עו"ד חזי רובין ושות', מתמחה למעלה מ-20 שנה בייצוג נפגעי תאונות ובמיצוי זכויותיהם מול ביטוח לאומי. אנחנו מכירים מקרוב את כל הנהלים, הוועדות והסעיפים הקטנים, ומאמינים בגישה אנושית אך לוחמנית למען הלקוח. למעשה, אנחנו לא סתם עורכי דין – אנחנו השותפים שלכם במאבק מול הגופים הגדולים. אנו נלחמים כדי שתוכלו לקבל את הפיצוי והתמיכה שיאפשרו לכם להתאושש ולחזור למסלול החיים התקין מהר ככל האפשר.

רשלנות רפואית ותאונות עבודה – קשר אפשרי

לפני סיום, ניגע בקצרה בנקודה נוספת שמשלבת שני עולמות: תאונת עבודה ורשלנות רפואית. לעיתים פגיעה בעבודה עלולה להחמיר כתוצאה מרשלנות רפואית בטיפול שניתן לאחר הפגיעה. לדוגמה, עובד שנפצע בעבודה ונזקק לניתוח, אך בשל טעות או התרשלות של הצוות הרפואי מצבו הוחמר – כאן נוסף מימד של רשלנות רפואית. במצב כזה ייתכן שיש מקום לתביעה גם כנגד הצוות המטפל או המוסד הרפואי, בנוסף לכל התביעות האחרות. תביעות רשלנות רפואית שונות מתביעות תאונת עבודה, משום שיש להוכיח בהן שהרופאים חרגו מהסטנדרט הרפואי הסביר בטיפול. משרדנו בעל מומחיות גם בתחום זה, ואם חלילה נקלעתם למקרה שבו לצד תאונת העבודה חוויתם גם טיפול רפואי רשלני, רשלנות רפואית עורך דין ממשרדנו יוכל לסייע בבחינת המקרה ובהגשת תביעה במידת הצורך.

סיכום – מימוש זכויות נפגעי תאונות עבודה

תאונת עבודה יכולה להיות אירוע משנה-חיים, אך היא לא צריכה לגזור עליכם אובדן פרנסה ללא פיצוי. מדינת ישראל, באמצעות המוסד לביטוח לאומי, מציעה רשת ביטחון לעובדים שנפגעו בעבודתם – בין אם כתוצאה מתאונה פתאומית ובין אם עקב מחלה שהתפתחה לאורך השנים בשל תנאי העבודה. במדריך זה סקרנו בהרחבה את תהליך ההתמודדות עם ביטוח לאומי: מההודעה הראשונית על התאונה, דרך ביטוח לאומי הגשת תביעה מסודרת לקבלת דמי הפגיעה, ועד שלבי הוועדות הרפואיות וקבלת הקצבה למי שנקבעו לו אחוזי נכות מעבודה. ראינו גם אילו אפשרויות עומדות לרשות הנפגע מעבר למסלול זה – כגון תביעת נזיקין כנגד המעסיק במקרה של התרשלות, ותביעת רשלנות רפואית אם הטיפול הרפואי היה לקוי – וכן הבהרנו את ההבדלים בין מסלול נפגעי עבודה לבין מסלול נכות כללית.

המסר החשוב הוא: לא לוותר על הזכויות שמגיעות לכם. אם נפגעתם בעבודה – זכותכם לקבל טיפול רפואי מתאים ופיצוי כספי שיסייע לכם ולמשפחתכם בתקופה הקשה. אמנם ההליכים מול ביטוח לאומי עלולים להיות מבלבלים ומתישים, אבל אתם לא צריכים להתמודד איתם לבד. צוות משרדנו כאן כדי לעזור לכם לנווט בבירוקרטיה, לייצג אתכם בוועדות הרפואיות ובבית הדין לעבודה במקרה של ערעור, ולעמוד על כך שתקבלו את המגיע לכם במלואו.

זכרו שגם אם כרגע אתם כאובים, מודאגים או מבולבלים – עם הליווי הנכון וההתעקשות על זכויותיכם, יש אור בקצה המנהרה. אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו בכל שאלה או התלבטות בנושא תאונות עבודה וביטוח לאומי. נשמח לספק לכם ייעוץ ראשוני ללא עלות, לבחון יחד את סיכויי התביעה שלכם ולהילחם עבורכם, כדי שאתם תוכלו להתמקד בהחלמה ולדעת שיש מי שדואג לאינטרסים שלכם.

משרד עורכי דין חזי רובין ושות' הוקם בשנת 2004 ומאז עוסק בייצוג נפגעי תאונות עבודה, רשלנות רפואית ונזקי גוף. צוות המשרד מסייע ללקוחותיו במסירות ובמקצועיות לקבל את מלוא הפיצויים והקצבאות המגיעים להם – ונשמח לסייע גם לכם בכל הנוגע לתביעות מול ביטוח לאומי ותביעות נזיקין.

חזי רובין

משרד עורכי הדין חזי רובין ושות' הוקם בשנת 2004 על ידי עורך הדין חזי רובין. מיום הקמתו המשרד עוסק באופן אינטנסיבי וכמעט בלעדי בתחום נזקי הגוף בכלל ורשלנות רפואית בפרט. אנו מסייעים לנפגעים לקבל את הפיצויים להם הם זכאים תוך שמירה קפדנית ועיקשת על זכויותיהם.